אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ {ס}

אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי. הָיָה מִתְאוֹנֵן יִרְמְיָה לוֹמַר: "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי", אֲשֶׁר רָאָה עֹנִי מִכָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁבִּימֵיהֶם לֹא נֶחֱרַב הַבַּיִת, כִּי אִם בְּיָמָי:

בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. שֶׁל רוֹדֶה וּמַכֶּה, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

אני הגבר - אמרו קדמונים ז"ל כי זאת המגלה ירמיה כתבה, אם כן יהיה הוא האומר אני הגבר, או יאמר כל אחד מישראל:

עני - סמוך, ויחסר מקום השבות או הגלות:

ראה - תחת ראיתי, וכן ונשאר אני:

עברתו - שב אל אויבי כלם. ויש אומרים שהוא שב אל אף השם, ואיננו נכון בעיני. וזה המקונן אמר כי הצר היה מענה אותו בשבט עברתו: