אֵיכָה ג׳ · א׳

אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפרק פותח בגוף ראשון יחיד: אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו. רש״י מסביר שירמיהו היה מתאונן. אבן עזרא מזכיר שאמרו קדמונים שירמיהו כתב את המגילה. שינוי הקול כאן מכוון: שני הפרקים הראשונים דיברו על ירושלים בגוף שלישי או בשמה, וכאן מדבר אדם יחיד על עצמו. הפרק הזה הוא גם הארוך במגילה, שישים ושישה פסוקים, ובו האקרוסטיכון משולש - שלושה פסוקים לכל אות, וזו צורה שאין כמותה בשאר הפרקים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי. הָיָה מִתְאוֹנֵן יִרְמְיָה לוֹמַר: "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי", אֲשֶׁר רָאָה עֹנִי מִכָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁבִּימֵיהֶם לֹא נֶחֱרַב הַבַּיִת, כִּי אִם בְּיָמָי:

בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. שֶׁל רוֹדֶה וּמַכֶּה, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אני הגבר - אמרו קדמונים ז"ל כי זאת המגלה ירמיה כתבה, אם כן יהיה הוא האומר אני הגבר, או יאמר כל אחד מישראל:

עני - סמוך, ויחסר מקום השבות או הגלות:

ראה - תחת ראיתי, וכן ונשאר אני:

עברתו - שב אל אויבי כלם. ויש אומרים שהוא שב אל אף השם, ואיננו נכון בעיני. וזה המקונן אמר כי הצר היה מענה אותו בשבט עברתו:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource