אותי נהג ויולך חושך ולא אור. אבן עזרא מבאר: ונהג אותי ממקומי במקום חושך. הפועל ״נהג״ לקוח מעולם הרועה המנהיג את צאנו, וכאן הוא משמש בהיפוך: אותה הנהגה עצמה שהיתה אמורה להוליך אל מרעה מוליכה אל החושך. הצירוף ״חושך ולא אור״ אינו רק תיאור אלא הדגשה, שכן היה די לומר חושך, והתוספת מבהירה שאין אפילו שביב.