אֵיכָה ב׳ · כ׳

רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלְלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ראה ה׳ והביטה למי עוללת כה. רש״י מבאר ״עוללי טיפוחים״ - ילדים רכים. אבן עזרא מבאר ״טיפוחים״ מגזרת טפח, כמנהג הנשים עם ילדיהן. הפסוק מציג את השאלה הקשה ביותר במגילה, והוא אינו מרכך אותה. שתי התמונות שבו - נשים שאוכלות את פרין וכהן ונביא שנהרגים במקדש - הן הביטוי הקיצוני של הפרת כל סדר אנושי ודתי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עֹלְלֵי טִפֻּחִים. יְלָדִים רַכִּים שֶׁעוֹדָן גְּדֵלִים בְּטִפּוּחֵי אִמּוֹתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ עַל דּוֹאֵג בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ מוֹדַדְתּוֹ בִטְפָחִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם לָתֵת זָהָב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפִי מַה שֶׁהָיָה גָדֵל, וּלְבַסּוֹף אֲכָלַתּוּ:

אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָתָם "וְכִי נָאֶה לָכֶם שֶׁהֲרַגְתֶּם אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁהוֹכִיחָם כְּשֶׁבָּאוּ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְיוֹאָשׁ וַעֲשָׂאוּהוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים "וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶן יְהוֹיָדָע". וְהָיָה כֹהֵן וְנָבִיא, וַהֲרָגוּהוּ בָעֲזָרָה:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

טפוחים - מגזרת טפח, כמנהג הנשים עם ילדיהם הקטנים שיישנו:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource