רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11פוּגַת. הָעֲבָרָה, טרישאלמינ"ט, כְּמוֹ "וַיָּפָג לִבּוֹ".
בַּת עֵינֵךְ. שָׁחוֹר שֶׁל עַיִן שֶׁקּוֹרִין פרוניל"ט:
אֵיכָה ב׳ · י״ח
צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּ֠וֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
צעק ליבם אל אדני, חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה. רש״י מבאר ״פוגת״ - העברה והפסקה. אבן עזרא מבאר את המילה מגזרת ״ויפג ליבו״. הפסוק פונה אל החומה עצמה ומבקש ממנה לבכות, וזו תמונה נועזת: החומה ההרוסה היא העדה הנאמנה ביותר. הביטוי ״אל תיתני פוגת לך״ חוזר על מה שנאמר בפרק ג - בכי בלי הפסקה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12פוגת - דבק, והטעם פוגת עין מגזרת ויפג לבו (בראשית מה כו):
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource