רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11שָׁרְקוּ. נוֹפֵחַ בְּפִיו, שיבלי"ר בְּלַעַ"ז, וְדֶרֶךְ אָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן הָרוֹאֶה דָבָר חָשׁוּב שֶׁחָרַב וְכָלָה:
כְּלִילַת יֹפִי. כָּל הַיּוֹפִי הָיָה שֶׁלָּהּ:
אֵיכָה ב׳ · ט״ו
סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֙יִם֙ כׇּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכׇל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ספקו עלייך כפיים כל עוברי דרך, שרקו ויניעו ראשם. רש״י מבאר ״שרקו״ - נופח בפיו, ומסביר שכך דרך אדם. אבן עזרא מבאר ״כלילת יופי״ מגזרת כל. שלוש התנועות שבפסוק - מחיאת כף, שריקה והנעת ראש - הן תנועות של לעג. ובסוף הפסוק מובא הציטוט שלועגים בו: ״הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ״.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12כלילת יופי - מגזרת כל:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource