נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב (שביתך) [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
שָׁוְא וְתָפֵל. דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם. וּבִלְשׁוֹן לַעַ"ז אפלשטרימנ"ט:
וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ. לְהוֹכִיחַ דַּרְכֵּךְ עַל פָּנָיִךְ:
לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ. לְיַשֵׁר מְשׁוּבוֹתַיִךְ, לְשׁוֹן "שׁוֹבְבָה", "שׁוֹבָבִים", "וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב".
וּמַדּוּחִים. הִדִּיחוּךְ מֵעָלָי:
ותפל - כמו שוא, וכן היאכל תפל (איוב ו ו) שאין לו טעם מדרך ישרה, וכן לא נתן תפלה (איוב א כב):
משאות - נבואות, וכן משא דמשק (ישעיה יז א):
ומדוחים - שהדיחו מדרך ישרה:
