רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11חֳמַרְמְרוּ. רגיזליר"ט בְּלַעַ"ז דֶּרֶךְ בְּנֵי מֵעַיִם, כְּשֶׁמַּשְׁלִיכָם אָדָם לָאוּר, הֵם כּוֹוְצִים וּמִתְחֲמַרְמְרִים:
בֵּעָטֵף. פשמי"ר:
אֵיכָה ב׳ · י״א
כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֙רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
כלו בדמעות עיניי חומרמרו מעיי. רש״י מבאר ״חומרמרו״ בלעז. אבן עזרא מפנה לפירושו בפרק הקודם. הפסוק מחזיר את הדיבור לגוף ראשון, והוא מתאר תגובה גופנית ממש. סופו נותן את הסיבה: ״בעטף עולל ויונק ברחובות קריה״. לא החורבן הפיזי מוציא את הדמעות אלא מראה הילדים המתעלפים ברחוב, וזה מוביל ישירות לפסוק הבא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12חמרמרו - כראשון (לעיל א כ):
בעטף - בחסרון ה"א מבנין נפעל, כמו בהרג הרג (יחזקאל כו טו):
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource