אֵיכָה ב׳ · י׳

יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֙רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יישבו לארץ יידמו זקני בת ציון, העלו עפר על ראשם. רש״י מבאר את הפסוק כמשמעו ומביא גם מדרש. אבן עזרא מבאר ״ראשן״ - שער ראשן. הפסוק מתאר מנהגי אבל מדויקים: ישיבה על הארץ, שתיקה, עפר על הראש וחגירת שק. אלה בדיוק המנהגים שנשמרו עד היום בליל תשעה באב, וקריאת המגילה נעשית באותה תנוחה שהיא עצמה מתארת.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אבן עזרא

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ וְגוֹ'. כְּמַשְׁמָעוֹ, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נְבוּכַדְנֶצַּר הוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ. כְּשֶׁמָּרַד בּוֹ צִדְקִיָּהוּ וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְדָּפְנָה שֶׁל אַנְטוּכְיָא וְשָׁלַח בִּשְׁבִיל סַנְהֶדְרִין, וּבָאוּ לִקְרָאתוֹ, וְרָאָה אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה, וְהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּקַתֵּדְרָאוֹת שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהֶם: "סַדְּרוּ לִי תוֹרַתְכֶם פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה וְתַרְגְּמוּהָ לִי". כֵּיוָן שׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת נְדָרִים, אָמַר לָהֶם, "אִם הוּא רוֹצֶה לַחֲזוֹר, יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר?" אָמְרוּ לוֹ, "יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיַתִּיר לוֹ". אָמַר לָהֶם, "אִם כֵּן, אַתֶּם הִתַּרְתֶּם לְצִדְקִיָּהוּ אֶת שְׁבוּעָתוֹ". צִוָּה וּשְׁמָטוּם וְהוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ, וְקָשְׁרוּ שַׂעְרוֹת רֹאשָׁם בְּזַנְבוֹת הַסּוּסִים וּגְרָרוּם:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ראשן - שער ראשן, או כמשמעו:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource

כל הפרק ספר אֵיכָה