אֵיכָה א׳ · ט׳

טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־עׇנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה, ותרד פלאים אין מנחם לה. רש״י מבאר שזו לשון גנאי, ושדם נידותה ניכר בשולי בגדיה. אבן עזרא מבאר ״פלאים״ - ירדה ירידה. הביטוי ״לא זכרה אחריתה״ הוא לב הפסוק: לא חוסר ידיעה אלא חוסר מחשבה על ההשלכות. סוף הפסוק, ״ראה ה׳ את עוניי כי הגדיל אויב״, הוא הפעם הראשונה שבה הקינה עוברת מתיאור לפנייה ישירה, וזה סימן לשינוי שיבוא בהמשך.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אבן עזרא

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ. לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא. דַּם נִדּוֹתָהּ נִכָּר בְּשׁוּלֵי בְגָדֶיהָ. כְּלוֹמַר, חַטּאוֹתֶיהָ גְלוּיִין. הַרְבֵּה עֲשָׂאָתַן בְּגָלוּי:

לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ. כְּשֶׁהָיוּ חוֹטְאִין, לֹא נָתְנוּ לֵב מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָן, לְפִיכָךְ, "וַתֵּרֶד פְּלָאִים". יְרִידָתָהּ נִפְלֵאת פְּלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁהַכֹּל מַפְלִיאִים שֶׁאֵירַע לָהּ מַה שֶׁלֹּא אֵירַע לְכָל עִיר:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

פלאים - ירדה ירידה:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource

כל הפרק ספר אֵיכָה