אֵיכָה א׳ · ח׳

חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כׇּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שׇׁב אָחֽוֹר׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

חטא חטאה ירושלים על כן לנידה היתה. רש״י מבאר ״לנידה״ - לגולה, לשון נע ונד. אבן עזרא מציע פירוש אחר: ״לנידה״ - ללעג, כמו ״מנוד ראש״, ומבאר ״הזילוה״ כהיפוך של כבוד. הפסוק חוזר ומדגיש את הסיבה, והפעם בכפילות מודגשת - ״חטא חטאה״. גם כאן, כמו בפסוק ה, הכתוב אינו מאשים את הבבלים אלא את ירושלים עצמה, וזו הכנה להודאה המפורשת שתבוא בפסוק יח.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור