שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כׇּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֹֽנִי׃ {ס}

כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ. אַתָּה גָרַמְתָּ לִי שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אוֹתִי, שֶׁהִבְדַּלְתַּנִי מִמַּאֲכָלָם וּמִמִּשְׁתֵּיהֶם וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם. אִם נִתְחַתַּנְתִּי בָהֶם, הָיוּ מְרַחֲמִים עָלַי וְעַל בְּנֵי בְנוֹתֵיהֶם:

הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ. הַלְוַאי וְהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם יוֹם הַמּוֹעֵד שֶׁקָּרָאתָ עָלָי:

וְיִהְיוּ כָמֹנִי. בְרָעָה:

הבאת יום קראת - תחסר מלת "לו" טרם "הבאת", כאילו הוא מתאוה. ויתכן להיות כמשמעו: