אֵיכָה א׳ · כ״א

שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כׇּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֹֽנִי׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי, כל אויביי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית. רש״י מבאר ״כי אתה עשית״ - אתה גרמת לי שהם שונאים אותי. אבן עזרא דן במבנה סוף הפסוק, ״הבאת יום קראת״, ומציע שחסרה בו מילה. הפסוק מציג פער כואב: את האנחה שומעים, אבל השומעים הם האויבים והם שמחים. הבקשה שבסוף הפסוק, שיבוא יומם ויהיו כמוה, היא הפעם הראשונה שבה הקינה מבקשת דין על האויב.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ. אַתָּה גָרַמְתָּ לִי שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אוֹתִי, שֶׁהִבְדַּלְתַּנִי מִמַּאֲכָלָם וּמִמִּשְׁתֵּיהֶם וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם. אִם נִתְחַתַּנְתִּי בָהֶם, הָיוּ מְרַחֲמִים עָלַי וְעַל בְּנֵי בְנוֹתֵיהֶם:

הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ. הַלְוַאי וְהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם יוֹם הַמּוֹעֵד שֶׁקָּרָאתָ עָלָי:

וְיִהְיוּ כָמֹנִי. בְרָעָה:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הבאת יום קראת - תחסר מלת "לו" טרם "הבאת", כאילו הוא מתאוה. ויתכן להיות כמשמעו:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource