אֵיכָה א׳ · כ׳

רְאֵ֨ה יְהֹוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ראה ה׳ כי צר לי, מעיי חומרמרו נהפך לבי בקרבי. רש״י מבאר ״חומרמרו״ - כווצו. אבן עזרא מסביר שהמילה כפולה בעי״ן ובלמ״ד וטעמה כמו עכורים, ומביא לכך ראיה מלשון ״פניי חומרמרו״. הפסוק מתאר תגובה גופנית ממש, ולא רק רגש: המעיים מתכווצים והלב נהפך. סוף הפסוק מגדיר את הצרה משני עברים - ״מחוץ שיכלה חרב ובבית כמוות״ - ומראה שאין מקום מקלט.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

חֳמַרְמְרוּ. כֻּוְּצוּ, וְיֵשׁ כָּזֶה בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: נָפְלָה לְאוּר, וְנֶחְמְרוּ בְנֵי מֵעֶיהָ:

בַּבַּיִת כַּמָּוֶת. בְּתוֹךְ הַבַּיִת הָיְתָה אֵימַת שֵׁדִים וּמַזִּיקִים וּמַלְאֲכֵי מָוֶת, וּמִחוּץ חֶרֶב הָאוֹיֵב מְשַׁכָּלֶת:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

חמרמרו - כפול העי"ן והלמ"ד, וטעמו כמו: "עכורים". וכן: "פני חמרמרו", והוא מגזרת "חומר", כי הבכי כמים, וכן: "יין חמר":

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource