רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עֵינִי עֵינִי. כְּלוֹמַר, תָּמִיד עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם. כֵּפֶל הַלָּשׁוֹן מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַפוּגוֹת:
אֵיכָה א׳ · ט״ז
עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
על אלה אני בוכייה עיני עיני יורדה מים. רש״י מבאר את הכפילות ״עיני עיני״ - כלומר תמיד עיני יורדה מים, וכפל הלשון להדגשה. אבן עזרא מעיר שעין האדם דומה לעין המים, ומכאן הצירוף. הפסוק נותן את הנימוק לבכי בסופו: ״כי רחק ממני מנחם משיב נפשי״. שוב חוזרת המילה ״מנחם״, ושוב היא בשלילה. הביטוי ״משיב נפשי״ הוא אותו ביטוי עצמו שנאמר בפסוק יא על האוכל, וכאן הוא נאמר על אדם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12בוכיה - כמו: "פוריה":
עיני עיני יורדה מים - עין אנוש דומה ל"עין המים", והעין יורד, וכן: "יזלו מים". ושניהם פעלים עומדים:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource