אֵיכָה א׳ · ט״ו

סִלָּ֨ה כׇל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

סילה כל אביריי אדני בקרבי, קרא עליי מועד לשבור בחוריי. רש״י מבאר ״סילה״ - רמס ורפס, מלשון מסילה. הפסוק משתמש במילה ״מועד״ בהיפוך מכוון: אותה מילה שציינה בפסוק ד את חגי העלייה לרגל מציינת כאן מועד שנקבע לשבירת הבחורים. סוף הפסוק, ״גת דרך אדני לבתולת בת יהודה״, מוסיף דימוי של דריכה בגת, ובו הענבים הנדרסים הם בני האדם, וזה מן הדימויים הקשים במקרא.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

סִלָּה. רָמַס וְרָפַס, לְשׁוֹן "סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה":

קָרָא עָלַי מוֹעֵד. יְעִידַת גְיָסוֹת לָבֹא עָלָי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ. תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מְלוּיֵי מַלְיוּהָ, שֶׁל שָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מִמִּצְרָיִם. לְכַךְ, אֵירַע חֲזָרָתָן שֶׁל מְרַגְּלִים לֵיל תִּשְׁעָה בְאָב, שֶׁעָלֶיהָ הֻקְבְּעָה בְכִיָּתָן לְדוֹרוֹת:

גַּת דָּרַךְ. לְשׁוֹן הֲרֵגָה, כְּמוֹ "פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי". כְּדוֹרֵךְ עֲנָבִים לְהוֹצִיא יֵינָם, כַּךְ רָמַס הַנָּשִׁים לְהוֹצִיא דָמָם:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

סלה - מגזרת "מסלה", וכן: "גת דרך ה'" מגזרת "דרך", רק "סלה" שרש אחר הוא:

גת - יקב:

בתולת - הסמוכה אל בת. ובת יהודה - כל השבט, וה"בתולה" - ירושלים:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource