מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כׇּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃ {ס}

וַיִּרְדֶּנָּה. וַיִּרֶד אוֹתָהּ, וַיְשַׁבֵּר אוֹתָהּ עַל יְדֵי רִדּוּי וְיִסּוּרִין, לָכֵן הַנּוּ"ן דְּגוּשָׁה, לְפָתְרוֹ בְּלָשׁוֹן יְחִידִית, כְּמוֹ יַעֲשֶׂנָּה, יְכַרְסְמֶנָּה, יִרְעֶנָּה, שֶׁהָעֶצֶם לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת". שִׁבֵּר כָּל אַחַת וְאֶחָת. דָּבָר אַחֵר: "וַיִּרְדֶּנָּה" כְּמוֹ "וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו". הֵרִיק אֶת הַמּוֹחַ, גּוֹרֵר וְרוֹדֶה הַמּוֹחַ מִתּוֹכוֹ:

וירדנה - שב אל האש, כי ימצא לשון זכר, כמו: "תאכלנו אש לא נופח". וטעמו כמו: "לא ירדנו בפרך":