אֵיכָה א׳ · י״ג

מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כׇּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ממרום שלח אש בעצמותיי וירדנה, פרש רשת לרגליי השיבני אחור. רש״י מבאר ״וירדנה״ - וירד אותה וישבר אותה. אבן עזרא מסביר שהמילה מוסבת על האש, ומביא ראיה שלשון ״אש״ מופיעה גם בזכר. שלוש התמונות שבפסוק - אש בעצמות, רשת לרגליים, ונתינה שוממה - מתארות שלוש דרכי פגיעה: מבפנים, מבחוץ ובמצב הסופי. סוף הפסוק, ״כל היום דווה״, מתאר לא רגע אלא מצב מתמשך.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אבן עזרא

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וַיִּרְדֶּנָּה. וַיִּרֶד אוֹתָהּ, וַיְשַׁבֵּר אוֹתָהּ עַל יְדֵי רִדּוּי וְיִסּוּרִין, לָכֵן הַנּוּ"ן דְּגוּשָׁה, לְפָתְרוֹ בְּלָשׁוֹן יְחִידִית, כְּמוֹ יַעֲשֶׂנָּה, יְכַרְסְמֶנָּה, יִרְעֶנָּה, שֶׁהָעֶצֶם לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת". שִׁבֵּר כָּל אַחַת וְאֶחָת. דָּבָר אַחֵר: "וַיִּרְדֶּנָּה" כְּמוֹ "וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו". הֵרִיק אֶת הַמּוֹחַ, גּוֹרֵר וְרוֹדֶה הַמּוֹחַ מִתּוֹכוֹ:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וירדנה - שב אל האש, כי ימצא לשון זכר, כמו: "תאכלנו אש לא נופח". וטעמו כמו: "לא ירדנו בפרך":

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource

כל הפרק ספר אֵיכָה