אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12זוללה - כמו: "זולל וסובא":
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource
אֵיכָה א׳ · י״א
כׇּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ (מחמודיהם) [מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם] בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
כל עמה נאנחים מבקשים לחם, נתנו מחמדיהם באוכל להשיב נפש. אבן עזרא מבאר את המילה ״זוללה״ ומשווה ללשון ״זולל וסובא״. הפסוק מתאר את הרעב במונחים כלכליים מדויקים: אנשים מוסרים את חפצי הערך שלהם תמורת מזון, וכל התכלית היא ״להשיב נפש״, כלומר עצם ההישרדות. סוף הפסוק חוזר לפנייה - ״ראה ה׳ והביטה כי הייתי זוללה״ - והוא מכין את המעבר לדיבור בגוף ראשון שיימשך עד סוף הפרק.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור