רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ואשב בהר. אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא לְשׁוֹן עַכָּבָה (מגילה כ"א):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
דְּבָרִים ט׳ · ט׳
בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
משה מתחיל לספר את השתלשלות חטא העגל: ״בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת ה׳ עמכם, ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי״. רש״י מבאר ש״ואשב בהר״ הוא לשון עיכוב ושהייה, לא ישיבה ממש. חזקוני מפרט את התאריכים - העלייה היתה בשבעה בסיון, וארבעים היום נמשכו עד שבעה בתמוז. הפסוק מתאר את שהותו של משה בהר לקבל את לוחות הברית, כשהוא מתקיים בלא מזון ומים באורח נס. תיאור זה מדגיש את גודל המעמד וההכנה לקבלת התורה, ומעמידו כרקע לניגוד החריף של חטא העגל שאירע באותה עת.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2בְּמִסְקִי לְטוּרָא לְמִסַב לוּחֵי אַבְנַיָא לוּחֵי קְיָמָא דִי גְזַר יְיָ עִמְכוֹן וִיתֵבִית בְּטוּרָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן לַחֲמָא לָא אֲכָלִית וּמַיָא לָא אִשְׁתֵּיתִי
Onkelos Deuteronomy
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13בעלתי ההרה ביום אחד בשבת שבעה בסיון.
ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה מעלות השחר של יום אחד בשבת שבעה בסיון עד עלות השחר של יום שישי בשבת שבעה בתמוז.
Chizkuni