דְּבָרִים ט׳ · כ״ח

פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָ֘רֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הוֹצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃

במילים פשוטות

הפסוק מביא טיעון נוסף מתפילת משה: ״פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכלת ה׳ להביאם אל הארץ אשר דבר להם, ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר״. חזקוני מבאר שהוי״ו ב״ומשנאתו״ באה במקום ׳או׳, כלומר: או מבלי יכולת, או מתוך שנאה. לפי פשט הדברים, משה טוען לפני ה׳ שאם ישמיד את ישראל, יאמרו המצרים ואומות העולם שה׳ לא יכול היה להביאם אל הארץ, או ששנא אותם והוציאם כדי להמיתם במדבר. זהו טיעון של חילול השם: הצלת ישראל נחוצה כדי שלא יתחלל כבוד ה׳ בעיני העמים. משה מוסיף כאן שיקול הנוגע לכבוד ה׳ עצמו, מעבר לזכות האבות שהזכיר קודם.
מבוסס על חזקוני, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דִילְמָא יֵימְרוּן דָיְרֵי אַרְעָא דִי אַפֶּקְתָּנָא מִתַּמָן מִדְלֵית יוּכְלָא דַיְיָ לְאָעָלוּתְהוֹן לְאַרְעָא דִי מַלִיל לְהוֹן וּמִדְסָנֵי יָתְהוֹן אַפֵּקִנוּן לְקַטָלוּתְהוֹן בְּמַדְבְּרָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ומשנאתו אותם וי״‎ו זה במקום או כמו מן הכשבים ומן העזים, ומקלל אביו ואמו, ומכה אביו ואמו, וכן הרבה. וכן כאן פי׳‎ או משנאתו אותם פתה אותם בדברים והוציאם להמיתם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל