דְּבָרִים ט׳ · כ״ג

וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק מזכיר את חטא המרגלים: ״ובשלח ה׳ אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם, ותמרו את פי ה׳ אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו״. אבן עזרא מבאר ״לא האמנתם״ - בלב, ״ולא שמעתם״ - במעשה. אור החיים מפרש שהכוונה במילים ״עלו ורשו״ היתה בעיקר ליהושע וכלב. משמעות הפסוק היא שגם בשעה שה׳ ציווה על ישראל לעלות ולרשת את הארץ, הם מרדו ולא האמינו ולא שמעו בקולו - זהו חטא המרגלים. הזכרת חטא זה משלימה את סקירת המרידות: אפילו כאשר נצטוו לזכות בארץ המובטחת, סירבו ישראל מחוסר אמונה. גם זו ראיה נוספת שהעם אינו ראוי לארץ מכוח צדקתו.
מבוסס על אבן עזרא, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכַד שְׁלַח יְיָ יָתְכוֹן מֵרְקַם גֵיאָה לְמֵימַר סְקוֹ וְאַחֲסִינוּ יָת אַרְעָא דִי יְהָבִית לְכוֹן וְסָרֶבְתּוּן עַל גְזֵרַת מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן וְלָא הֵימַנְתּוּן לֵהּ וְלָא קַבֶּלְתּוּן לְמֵימְרֵהּ

Onkelos Deuteronomy

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לא האמנתם. בלב:

ולא שמעתם במעשה ושב לבאר התפלה שהתפלל:

On Your Way

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וּבִשְׁלֹחַ ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לְרַגֵּל הָאָרֶץ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לֵאמֹר ״עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳, וּכְאָמְרוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (במדבר יג:ב) ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְהִפְסִיק בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים וּבְעִנְיַן תַּבְעֵרָה וּמַסָּה וְכוּ׳ בְּאֶמְצַע מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ כָּל הַהַקְצָפוֹת, וְאִם הָיָה נִגְמָר סֵדֶר כָּל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הָיָה מַפְלִיג בֵּין הַקְצָפָה לְהַקְצָפָה, וְהַהַפְלָגָה בָּזֶה תּוֹלִיד הֶעְדֵּר הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁאֵלָיו יְכַוֵּן.

Vocalized Edition