כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהֹוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃

הפסוק מגלה את מה שהניע את תפילת משה: ״כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף ה׳ עליכם להשמיד אתכם, וישמע ה׳ אלי גם בפעם ההוא״. אבן עזרא מבאר ״גם בפעם ההוא״ - שכבר התפלל בעדם קודם, בהיותם על הים. רשב״ם מוסיף שמלבד זאת התפלל עליהם כמה פעמים. משמעות הפסוק היא שמשה חשש מאוד מן הכעס הגדול של ה׳ שאיים להשמיד את ישראל, ולכן התפלל, וה׳ שמע לתפילתו גם הפעם. המילה ״גם״ מלמדת שאין זו הפעם הראשונה שתפילת משה מצילה את העם. הפסוק מדגיש את כוח תפילתו של משה ואת רחמי ה׳ שנענה לה, וכך ניצלו ישראל מן הגזירה.