דְּבָרִים ח׳ · י״ד

וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק מגיע לשיא האזהרה: ״ורם לבבך ושכחת את ה׳ אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים״. אבן עזרא מבאר שגובה הלב יביא לשכוח שהיית עבד בשפלות, ולשכוח את הענוי, הרעב והצמא שהיו לך במדבר - ואף על פי כן ה׳ כלכל אותך. חזקוני מוסיף שמכאן, מן ההשוואה ל״השמר לך פן תשכח״ שקדם, יש אזהרה לגסי הרוח. המסר הוא שהגאווה היא שורש השכחה: כשהאדם מייחס את הצלחתו לעצמו, הוא מנתק עצמו מן הזיכרון של השעבוד במצרים ושל ההשגחה במדבר. דווקא בעת השפע עליו לזכור שה׳ הוא שהוציאו מעבדות והביאו עד הלום.

מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור