פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃

הפסוק מפרט את התהליך המסוכן שעלול להתרחש עם השפע: ״פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת״. לפי פשט הדברים, כפי שמתרגם אונקלוס, זהו המשך אזהרת הפסוק הקודם: הסכנה מתחילה דווקא בעת ההצלחה - כשהאדם אוכל לשובע, בונה לו בתים טובים ומתיישב בהם בנחת. תיאור זה אינו גינוי של השפע עצמו, אלא הצבעה על הנקודה שבה הוא עלול להסתובב לרעה. הרווחה הכלכלית והביטחון בבית קבוע עלולים להוליד תחושת עצמאות ולגרום לאדם לשכוח את ה׳ שהעניק לו את כל אלה, כפי שיבואר בהמשך הפרשה.