דְּבָרִים ח׳ · א׳

כל המצוה. כִּפְשׁוּטוֹ; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה גְּמֹר אוֹתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הַגּוֹמְרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם" (יהושע כ"ד), וַהֲלֹא מֹשֶׁה לְבַדּוֹ נִתְעַסֵּק בָּהֶם לְהַעֲלוֹתָם? אֶלָּא לְפִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ וּגְמָרוּהָ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת עַל שְׁמָם (תנחומא):

כָּל תַּפְקֶדְתָּא דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין תִּטְרוּן לְמֶעְבָּד בְּדִיל דְתֵיחוּן וְתִסְגוּן וְתֵיתוּן וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא דִי קַיִים יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן

כל המצוה. הטעם אם רציתם לשמור המצות למען תחיו זכרו את הדרך:

וטעם כל המצוה לומר אע"פ שהזהרתי אתכם במשפטים גם כל המצות תשמרון לעשות כי בעשיית כלן תחיון ורביתם בפרי בטן ופרי בהמה ופרי האדמה ככל הנזכר למעלה:

כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות. הנה המכוון אצל ההמון הוא השגת הצלחות זמניות הנכללות בג' מיני' והם אורך ימים והבנים והממון והנה בקיום המצות תשיגו את כלם לפיכך תשמרו לעשותם:

כל המצוה אלא תחמוד קאי ואלא מאי.

כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ וְגוֹ׳. הִתְחִיל בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְסִיֵּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים: ״תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם״, לְפִי שֶׁצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁעָשָׂה מִצְוָה אַחַת אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת כוּ׳, וְכֵן יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. לְכָךְ אָמַר: ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ״ לַיָּחִיד, ״תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן״, כִּי שְׁמִירַת הַיָּחִיד דּוֹמָה כְּאִלּוּ רַבִּים שָׁמְרוּ הַמִּצְווֹת וְיַגִּיעַ הַתּוֹעֶלֶת לְכֻלָּם. וְנָקַט ״הַמִּצְוָה״ בִּלְשׁוֹן יָחִיד לוֹמַר לְךָ שֶׁאֲפִלּוּ שְׁמִירַת מִצְוָה אַחַת כְּתִקּוּנָהּ גּוֹרֶמֶת ״לְמַעַן תִּחְיוּן״, כְּדַעַת רַבִּי יְהוּדָה בְּסַנְהֶדְרִין (קיא) שֶׁדָּרַש פָּסוּק ״וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק״ (ישעיה ה יד), לְמִי שֶׁלֹּא שָׁמַר אֲפִלּוּ חֹק אֶחָד, הָא אִם שָׁמַר אֲפִלּוּ רַק חֹק אֶחָד נִצּוֹל מִגֵּיהִנָּם, לְפִי שֶׁהַמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, כַּמְבֹאָר בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (טו לח).

וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״לְמַעַן עַנּוֹתְךָ לְנַסּוֹתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ״ וְגוֹ׳ הוּא לְשׁוֹן הֲרָמַת נֵס, מִלְּשׁוֹן ״נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה׳״ (תהלים ד ז), כְּאִלּוּ הוּשַׂם לְבָבְךָ עַל נֵס גָּבוֹהַּ וְהוֹשִׁיבוֹ בְּפֶתַח עֵינַיִם שֶׁהַכֹּל צוֹפוֹת בּוֹ, כָּךְ רָצָה לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לְכָל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי ״לָדַעַת״ מִלְּשׁוֹן ״לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ״. וְרָצָה לְהוֹדִיעָם בֵּין הֲתִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו אוֹ לֹא, כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם תִּשְׁמֹר מִצְווֹתָיו וְיִתֵּן ה׳ לְךָ הַצְלָחָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָעַמִּים - יִהְיֶה לָהֶם מָקוֹם לָלוּן וְלוֹמַר: לָמָּה לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו יוֹצְאֵי יֶרֶךְ אַבְרָהָם, יָשִׁיב לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי מִי גוֹי אֲשֶׁר יַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כְּמוֹהֶם, כִּי הָלְכוּ אַחֲרֵי ה׳ בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם חָס וְשָׁלוֹם יִהְיוּ חוֹטְאִים וְיִשְׁלַח ה׳ בָּהֶם אֶת הַמְּאֵרָה - יֹאמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: עַל מֶה עָשָׂה ה׳ כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת, וְיָשִׁיב לָהֶם: לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלֵמִים עִם ה׳. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״לְנַסּוֹתְךָ״. וְכֵן ״וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם״ מְבֹאָר בְּדֶרֶךְ זֶה. וְהָעֵד עַל זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן: ״הֲתִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו אִם לֹא״, מַשְׁמָע שֶׁהַנִּסָּיוֹן הוּא לְהַרְאוֹת לְכָל הָעַמִּים אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ אִם יִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו אוֹ לֹא.

כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מִצְוָה הִיא זֹאת, וְעוֹד הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם״, וּמַה מָקוֹם לַחְזֹר לוֹמַר ״כָּל הַמִּצְוָה״? אָכֵן הֵן הָאִישׁ מֹשֶׁה הִשְׂכִּיל בְּלִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם כִּי רוּחַ אֶחָד יַתְעֵם כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל, וְהוּא סֻלָּם לְהַמְעִיט בַּעֲבוֹדַת ה׳ וְלָצֵאת מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, וְהוּא כִּי בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם מִמִּצְווֹת ה׳ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ מֵאֲשֶׁר תָּבֹאנָה, וּמַה גַּם אִם יַחֲזִיקוּ בְּאַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳ בִּתְמִידוּת וּבִזְרִיזוּת, יִוָּלֵד בָּהֶם הוֹלָדָה רָעָה לְהִתְעַצֵּל בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת הַבָּאִים לְיָדָם, וּמַה גַּם אִם יִהְיוּ בְּיָדָם כַּמָּה וְכַמָּה מֵהַמִּצְווֹת שֶׁתִּמָּלֵא נַפְשָׁם בִּקְצָת מֵהַמִּצְווֹת. וּמַה מְאֹד פָּשָׂה נֶגַע זֶה, וּבִפְרָט בְּלֵב הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳ לְהַבְזוֹת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת בִּרְאוֹתָם שֶׁהֵם לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמְקַיְּמִים רֹב הַמִּצְווֹת וְכוּ׳, וְזֶה הוּא הַסּוֹבֵב יִסּוּרֵי הָאֲנָשִׁים וְיִמְעַט כְּבוֹדָם וְיִרְבֶּה יְגוֹנוֹתָם וְיִשְׁפַּל אָדָם וְיִשַּׁח אִישׁ. וַאֲשֶׁר לָזֶה בָּא נְבִיא ה׳ בְּתוֹכְחוֹתָיו וְאָמַר כָּל הַמִּצְוָה, יִחֵס לִכְלָלוּת הַתּוֹרָה לְמִצְוָה אַחַת וְצִוָּה עַל כֻּלָּהּ לְבַל יִטְעֶה בַּשִּׁגָּיוֹן הַנִּזְכָּר.

וְנָתַן טַעַם שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה, וְאָמַר לְמַעַן תִּחְיוּן וּבָאתֶם וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תִּחְיוּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א קע:) כִּי בָּאָדָם יֵשׁ רמ״ח אֵבָרִים וְשס״ה גִּידִים, וּכְנֶגְדָּם בָּא דְּבַר ה׳ לִשְׁמֹר שס״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְרמ״ח מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יְשַׁעֵר אָדָם בְּבֹא עַל אֵבֶר אוֹ גִּיד אֶחָד אֵיזֶה מֵחוּשׁ אוֹ מַכְאוֹב, וְיִצְעַק לִבּוֹ בְּאוֹי וַאֲבוֹי מִמַּכְאוֹבוֹ. הַאִם יְקַבֵּל מַעֲנֶה לְצַעֲקוֹ בֶּאֱמוֹר לוֹ: ״הֲלֹא לְךָ רמ״ח אֵבָרִים וּמֵהֶם רמ״ז שְׁלֵמִים, וְאִם חֵלֶק מֵרמ״ח יֶחֱלֶה אֵין רָאוּי לִקְבּוֹל עַל זֶה״? וְזֶה דִּמְיוֹן שְׁמִירַת הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם מְיֻחָדִים כְּנֶגֶד הָאֵבָרִים וְהַגִּידִים, וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר וּמְבַטֵּל אַחַת מֵהֵנָּה יַפְעִיל הַכְּאֵב בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ בָּאֵבָרִים וּבַגִּידִים. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין תְּשׁוּבַת בְּרִיאוּת רמ״ז מוֹעֶלֶת לְהַעֲבִיר הֶרְגֵּשׁ כְּאֵב הָאֵבֶר תַּשְׁלוּם רמ״ח, כְּמוֹ כֵן לֹא יַשְׁלִימוּ רמ״ז מִצְוֹת עֲשֵׂה לְחֶסְרוֹן הָאֶחָד תַּשְׁלוּם רמ״ח. וּכְמוֹ כֵן לֹא יַשְׁלִים שְׁמִירַת שס״ד מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה לְבִטּוּל אֶחָד תַּשְׁלוּם שס״ה. וְהוּא מַאֲמַר כָּל הַמִּצְוָה, פֵּרוּשׁ בִּכְלָלוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא יֶחְסַר כָּל שֶׁבְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, בֵּין מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה בֵּין מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְהַטַּעַם לְמַעַן תִּחְיוּן, זֶה תָּלוּי בָּזֶה, וּכְשֶׁאַתָּה מְחַסֵּר אַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת אַתָּה מְחַסֵּר כְּנֶגְדּוֹ חַיּוּת אֵבֶר אֶחָד.

וְאִם תֹּאמַר יִשְׁתַּנֶּה הַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל, שֶׁהַמָּשָׁל שֶׁהוּא הֶרְגֵּשׁ אֵבֶר אֶחָד לְפִי שֶׁהוּא מַכְאִיב לְכָל אַחְדוּת הַגּוּף, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמִּצְווֹת, לָזֶה בָּא מַאֲמַר הַנָּבִיא בְּלָשׁוֹן זֶה כָּל הַמִּצְוָה, פֵּרוּשׁ שֶׁגַּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה לְאַחַת יֵחָשְׁבוּ, הֲגַם שֶׁרַבִּים בְּמִנְיָן, יְסוֹד אֶחָד וּבִנְיָן אֶחָד לָהֶם, וּמֵעַתָּה הֵם שָׁוִים מַמָּשׁ לַדִּמְיוֹן הָרָמוּז.

וְאָמְרוֹ וּרְבִיתֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה לֹא יִהְיֶה לָהֶם מוֹנֵעַ מֵהַטּוֹבוֹת וְיִחְיוּ וְיִרְבּוּ.

וְאָמְרוֹ וּבָאתֶם, כָּאן הֱעִירָם הֶעָרָה גְּדוֹלָה, כִּי מִי לָנוּ גָּדוֹל בְּמִצְווֹת וּבַעֲבוֹדַת ה׳ כְּמֹשֶׁה נֶאֱמַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְצֵא וּלְמַד שֶׁבְּאַחַת עָלְתָה לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ וְנִמְנַע מִבֹּא שָׁמָּה אֲפִלּוּ אַחַר מִיתָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה מָתַי תָּבֹא לְיָדוֹ הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מועד קטן כח.) בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא, עַד כָּאן. וּבָא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן לָהֶם בִּדְבַר חִדּוּשׁ, שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל יִתְעַצְּמוּ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בִּכְלָלוּת יֻבְטְחוּ מִשְּׁלָשְׁתָּם יַחַד, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳, לְמַעַן תִּחְיוּן הֲרֵי חַיִּים, וּרְבִיתֶם הֲרֵי בָּנִים, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם וְגוֹ׳ הֲרֵי מְזוֹנֵי אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב וְגוֹ׳. וּמֵעַתָּה כָּל הַמִּתְעַצֵּם בִּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מֻבְטָח בִּבְנֵי וּבְחַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וְזֶה לְךָ הָאוֹת: אַבְרָהָם שֶׁהַמַּזָּל הָיָה מַגִּיד עָלָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ בָּנִים, וּלְצַד שֶׁהִתְעַצֵּם בִּשְׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדַת ה׳, נִשְׁתַּנָּה הַמַּזָּל וְהָיוּ לוֹ בָּנִים.