דְּבָרִים ז׳ · ט׳

לאלף דור. וּלְהַלָּן (דברים ה') הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים". כָּאן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו, הוּא אוֹמֵר לאלף, וּלְהַלָּן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְאֹהֲבַי, הוּא אוֹמֵר לַאֲלָפִים (סוטה ל"א):

לאהביו. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה:

ולשמרי מצותיו. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה:

וְתִדַע אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּא אֱלֹהִים אֱלָהָא מְהֵימְנָא נָטֵר קְיָמָא וְחִסְדָא לְרַחֲמוֹהִי וּלְנָטְרֵי פִקוֹדוֹהִי לְאַלְפֵי דָרִין

הוא האלהים. הטעם זה הוא האלהים באמת שיש לו כח והוא נאמן והטעם בעבור השבוע' כי יש נאמן ואין בו כח למלאו' שבועתו ויש בעל כח שאיננו נאמן:

שומר הברית והחסד לאוהביו. אין למעלה מהם:

ולשומרי מצותיו. אחריהם. או פירושו אוהביו בלב הם שומרי מצותיו בפה ובפעל:

לאלף דור. טעה האומר כי בשלשים אלף וששת אלפים ישוב גלגל המזלות כי הנה נמצא' המעל' בשבעים שנה וטעם אלף עד אין קץ:

וידעת כי ה' אלהיך הוא וגו' - כלומר: ושמא תאמרו הואיל ונשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ למה הוצרכנו לשמור מצותיו כי יעשה מה שהבטיח מכל מקום? על זאת אני משיב לכם, כי אם לא תשמרו מצותיו לא תירשו את הארץ והוא לא יעבור על שבועתו, כי זו היא מדותיו שומר וממתין הברית והחסד שנשבע לאבות לקיים מה שהבטיחן עד אלף דור, לאותו דור שיהיו - אוהביו ושומרי מצותיו. וזהו שאמר לפנינו ומסיים את דבריו: והיה עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד - לך ישמרנה ולא ימתין עד אלף דור.

וידעת כי ה׳‎ אלקיך וגו׳‎ מוסב למעלה מתוך שאתה רואה שהקב״‎ה שמר הבטחתו לאבותינו יכול אחר להבין ולדעת כי הוא הנאמן שמר הברית והחסד וגו'.

לאלף דור למה נאמר שלא תאמר כיון שלא מרובכם חשק ה׳‎ אתכם כי אם מאהבתו ומשמרו את השבועה מה לנו לעמול לקיים מצותיו הוא זקוק לקיים שבועתו לכך נאמר לאלף דור כלומר ימתין אלף דור קודם, שלא ימצא דור כשר לקבל הברית והחסד עבור האבות שנשבע להם.

שמר הברית לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר.

וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לא.) שֶׁלְּעוֹשִׂים מִיִּרְאָה לְאֶלֶף דּוֹר, וּלְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה אֲלָפִים, כְּאָמְרוֹ (שמות כ:ו) ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי״ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי לֹא כֶּפֶל לְבַד יַגִּיד אֲלָפִים, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה אֵין קֵץ לִשְׂכַר מַעֲשָׂיו, וְלַאֲלָפִים הָאָמוּר בְּאוֹהֲבָיו לְשׁוֹן רַבִּים יָכוֹלְנוּ לוֹמַר עַד מֵאָה אֶלֶף. וְטַעַם שֶׁאָמַר סְתָם, כִּי אֵין שִׁעוּר שָׁוֶה לָאַהֲבָה, וְיֵשׁ בֵּין אוֹהֵב לְאוֹהֵב כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, אֶלָּא קָטָן שֶׁבָּאוֹהֲבִים כִּפְלַיִם כְּגָדוֹל שֶׁבַּיְּרֵאִים.