כִּי֩ מֵאַהֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשׇּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃

הפסוק ממשיך את הקודם ומגלה את שורש הבחירה: מאהבת ה׳ אתכם ומשמירת השבועה שנשבע לאבות, הוציא אתכם ביד חזקה ופדה מבית עבדים מיד פרעה. רש״י מבאר שהמילה ״כי״ כאן משמשת בלשון ״אלא״: לא מפני ריבוי בחר בכם, אלא מאהבתו ומחמת שמירת השבועה שנשבע לאבות. ״ומשמרו״ פירושו מחמת ששמר את השבועה. כלומר הגאולה ממצרים והבחירה בישראל נובעות משני יסודות: אהבת ה׳ לישראל, והנאמנות לברית שכרת עם האבות. שני אלה, ולא זכות עצמית של הדור, הם המניעים ליציאת מצרים.