וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃

הפסוק אוסר על התחתנות עם עממי הארץ: לא לתת את הבת לבן העם ולא לקחת את בתו לבן. חזקוני מבאר שאיסור זה מוסב על אותם גויים שדיבר בהם הכתוב, כלומר על שבעת העממים היושבים בארץ ועובדי האלילים. לפי פשט הדברים, החשש אינו רק חברתי אלא רוחני: קשרי נישואין יוצרים קרבה משפחתית עמוקה העלולה למשוך את הדור הבא אחר עבודה זרה, כפי שיבואר בפסוק הבא. לכן התורה מקדימה וסוגרת בפני ישראל את הפתח שדרכו עלולה לחדור ההשפעה הזרה אל תוך הבית והמשפחה.