דְּבָרִים ז׳ · י״ז

כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם׃

במילים פשוטות

הכתוב צופה את חשש הלב: ״כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם״. רש״י מבאר שהמילה ״כי״ כאן היא בהכרח לשון ״דילמא״ - שמא: שמא תאמר בלבבך שמפני שהם רבים לא תוכל להורישם. אל תאמר כן ואל תירא מהם. רש״י מדגיש שלא ייתכן לפרש כאן את ״כי״ באחת משאר משמעויותיו. הפסוק אינו מביע ספק אמיתי אלא מקדים תרופה למכה: הוא נותן פתחון פה למחשבת החולשה העלולה לעלות בלב, כדי להשיב עליה מיד בפסוקים הבאים ולחזק את הביטחון בה׳.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי תאמר בלבבך. עַל כָּרְחֲךָ לְשׁוֹן דִּילְמָא הוּא, שֶׁמָּא תֹאמַר בִּלְבָבְךָ מִפְּנֵי שֶׁהֵם רַבִּים לֹא אוּכַל לְהוֹרִישָׁם, אַל תֹּאמַר כֵּן, לא תירא מהם, וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ בְּאַחַת מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת שֶׁל כִּי שֶׁיִּפֹּל עָלָיו שׁוּב לֹא תִירָא מֵהֶם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דִילְמָא תֵימַר בְּלִבָּךְ סַגִיאִין עַמְמַיָא הָאִלֵין מִנִי אֶכְדֵין אִכּוּל לְתָרָכוּתְהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל