וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃

וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. רש״י מבאר ש״וקשרתם לאות על ידך״ הן תפילין שבזרוע, ״והיו לטטפת בין עיניך״ הן תפילין שבראש, ושהן נקראו טוטפות על שם מנין פרשיותיהן. אבן עזרא מציין שלמילה ״לטטפת״ אין דומה במקרא. הפסוק מצווה על מצוות תפילין: קשירת התפילין על היד והנחתן על הראש בין העיניים. אונקלוס מתרגם ״ותקטרנון לאת על ידך ויהון לתפילין בין עיניך״. הפסוק מלמד על מצוה מעשית המבטאת את הפנמת התורה: התפילין משמשות אות וזיכרון מתמיד לקשר עם ה׳. יש כאן חיבור בין הפנמת הדברים בלב לבין ביטוים החיצוני בגוף, בקשירת התפילין על היד מול הלב ועל הראש מול המוח, המסמלים את שעבוד הלב והמחשבה לעבודת ה׳.