דְּבָרִים ו׳ · כ״ה

וְזָכוּתָא תְּהֵא לָנָא אֲרֵי נִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל תַּפְקֶדְתָּא הָדָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא כְּמָא דִי פַקְדָנָא

וצדקה תהיה לנו. י״‎א מכאן רמז לשכר המצות לעוה״‎ב ולפי הפשט כי מדרך הצדקה חייבים אנחנו לשמור את רצונו כי הוא אדוננו והנכון בעיני כי כל הגוים יראו שאנחנו צדיקים בשמרנו מצותיו וחקיו שהם צדיקים כי כן כתוב:

וצדקה תהיה לנו סרסהו וצדקה תהיה לנו לפני ה׳‎ אלקינו כי נשמור וגו׳‎ כלומר שכר גדול נקבל על כך. ד״‎א מוסב אכי ישאלך בנך מחר, אמור לו וצדקה תהיה לנו כלומר שכר גדול נקבל על זאת כדי להמשיך לבו ליראת שמים.

וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמַר צְדָקָה, וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ שֶׁחוֹזֵר אֶל שְׂכַר הַמִּצְווֹת, כִּי יִהְיֶה בְּתוֹרַת צְדָקָה מֵה׳, כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וְחַיָּבִים לַעֲבוֹד וְאֵין לָנוּ דִּין שָׂכָר, עַד כָּאן, וְאֵין הַכָּתוּב מְיֻשָּׁב עַל נָכוֹן לִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ וְגוֹ׳.

אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה׳, א׳ הִיא עֲבוֹדָה מִיִּרְאָה, וְזֶה הִיא חִיּוּב עַל כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁכָּל עֶבֶד יָרֵא מֵרַבּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי א:ו) ״אִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי״, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים י:יב) ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״. ב׳ הִיא עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, וְהִיא מִצְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, אֲבָל אֵין חִיּוּבָהּ לְצַד הֱיוֹת הָאָדָם עֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה אוֹהֵב, דַּי שֶׁלֹּא יִשְׂנָא וְיַעֲבֹד הַצָּרִיךְ, וְזֶה הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּב הָעֶבֶד לְרַבּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ רַבּוֹ חַיָּב לְזוּנוֹ וּלְפַרְנְסוֹ כְּיַד רַבּוֹ, כְּנֶגֶד חִיּוּב הַמּוּטָּל לְצַד הֱיוֹתוֹ עֶבֶד אָמַר הַכָּתוּב שֶׁקּוֹדֵם לָזֶה וַיְצַוֵּנוּ ה׳ לְיִרְאָה אֶת ה׳, וְגָמַר אוֹמֶר לְטוֹב לָנוּ וְגוֹ׳ לְחַיּוֹתֵנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִצְוַת ה׳ בָּאָה בְּחִיּוּב לְיִרְאָה כְּמִשְׁפַּט עֶבֶד לְמַלְכּוֹ, וְגַם עַל ה׳ לְהֵטִיב כְּיַד הַמֶּלֶךְ לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה לְחַיּוֹתֵנוּ כִּי חַיָּב הָאָדוֹן בְּפַרְנָסַת עַבְדּוֹ.

וְאָמְרוֹ כְּהַיּוֹם הַזֶּה - פֵּרוּשׁ, כְּסֵדֶר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא זָן וּמְפַרְנֵס, מוֹרִיד הַמָּן וְגוֹ׳, וּמְכַסֶּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ז) שֶׁהָיְתָה כְּסוּתָם גְּדֵלָה עִמָּהֶם כְּחוֹמֶט וְהָעֲנָנִים מְגַהֲצִים הַבְּגָדִים. וּכְנֶגֶד עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה אָמַר זֶה, אֵינוֹ בְּחִיּוּב הָעֶבֶד אֶלָּא בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳. רָשַׁם בָּזֶה תַּכְלִית הָאַהֲבָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חובות הלבבות שער אהבת ה׳ פ״א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הָאַהֲבָה הִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וּנְטוֹתָהּ אֶל הַבּוֹרֵא, וְזוֹ הִיא דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ לִפְנֵי אוֹר הַנֶּעֱרָב הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ.

וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שׁוּם פְּנִיָּה, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״, שֶׁזֶּה הוּא עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת בְּפָסוּק (ויקרא יח:ב) ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה בּוֹ יִצְטַדֵּק אָדָם וִיקַו לְשָׂכָר גַּם כְּפִי הַדִּין. וַהֲגַם שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם שָׂכָר לֵאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִטְעִימָנוּ עֲרֵבוּת נְעִימוּת מְתִיקוּת אַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ, מְתוּקִים וַעֲרֵבִים לְאֵין תַּכְלִית, אֶלָּא שֶׁיִּטּוֹל אָדָם שָׂכָר עַל הִתְעַצְּמוּתוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיג טַעַם בַּחַיִּים.

עוֹד רָמַז הַכָּתוּב רֶמֶז נֶעְלָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת תִּהְיֶה לָנוּ חֶלְקֵנוּ שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַנִּקְרֵאת צְדָקָה (תיקוני זוהר תכ״א), וְהָבֵן: