דְּבָרִים ו׳ · י״ג

אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃

במילים פשוטות

את ה׳ אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע. רש״י מבאר ש״ובשמו תשבע״ מותנה בכך שיש בך כל המידות: שאתה ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תישבע, ואם לאו לא תישבע. אבן עזרא מבאר ש״תירא״ שלא תעשה מצות לא תעשה, ״תעבוד״ במצות עשה, ״ובשמו תשבע״ לא בשם אלהים אחרים. הפסוק מצווה על יראת ה׳, עבודתו והשבעה בשמו בלבד. יש כאן שלושה יסודות: יראה, עבודה ונאמנות בשבועה. הפסוק בא כתשובה לאזהרה מפני שכחה: הדרך למנוע שכחה היא יראת ה׳ ועבודתו. השבועה בשם ה׳ בלבד מותנית בקיום היראה והעבודה, שכן רק מי שירא את ה׳ יזהר בשבועתו. הפסוק מדגיש את מרכזיות עבודת ה׳ הבלעדית, ומכין את האזהרה מפני עבודה זרה שתבוא מיד אחריו, בהמשך למסר של נאמנות מוחלטת לה׳ אחד.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ובשמו תשבע. אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ וְעוֹבֵד אוֹתוֹ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ תְּהֵא זָהִיר בִּשְׁבוּעָתְךָ, וְאִם לָאו - לֹא תִשָּׁבֵעַ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יָת יְיָ אֱלָהָךְ תִּדְחַל וְקָדָמוֹהִי תִּפְלָח וּבִשְׁמֵהּ תְּקַיַם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תירא. שלא תעשו מצות לא תעשה:

תעבוד. במצות עשה:

ובשמו תשבע. לא בשם אלהים אחרים להקים דבר ולכרות ברית וכן תשבע כל לשון רק באמת והטעם שלא יהיה לך אלוה שתשבע בשמו רק שם השם לבדו. ע״‎כ כתוב אחריו לא תלכון אחרי אלהים אחרי' ולא תנסו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובשמו תשבע אינו אומר תשבע על משקל תשמע אלא תשבע הראה לכל שאתה מושבע בשמו כשישביעוך אחרים בשמו אל תעבור על השבועה לפי שהוא אדוניך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל