וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כׇּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃

וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת קָל פִּתְגָמֵיכוֹן בְּמַלָלוּתְכוֹן עִמִי וַאֲמַר יְיָ לִי שְׁמִיעַ קֳדָמַי יָת קָל פִּתְגָמֵי עַמָא הָדֵין דִי מַלִילוּ עִמָךְ אַתְקִינוּ כָּל דִי מַלִילוּ

היטיבו. פעל עבר מהשניים הנראים:

הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי הַנָּבִיא וּלְהַצְדִּיקוֹ, וְעַל זֶה גָּמַר אוֹמֶר ״מִי יִתֵּן וְהָיָה״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ה.) שֶׁשָּׁגַג מֹשֶׁה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ״תֵּן אַתָּה״, שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר כֵּן לֹא הָיוּ מְהַרְהֲרִין אַחַר מֹשֶׁה, לֹא בְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים וְלֹא בְּמַחְלוֹקֶת קֹרַח.