תַּבְנִ֕ית כׇּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כׇּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃

תבנית כל רמש באדמה, תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ. הפסוק משלים את רשימת הצורות האסורות: לאחר שהוזכרו דמות אדם, בהמה ועוף, מוסיף כאן את הרמשים שעל הארץ ואת הדגים שבמים. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הרשימה המקיפה של ארבעת הפסוקים כוללת את כל תחומי הבריאה: שמים, ארץ, אוויר ומים, וכל היצורים שבהם. תכליתה למנוע כל אפשרות של עשיית פסל או תמונה לעבודה. הפסוק ממחיש את שלמות האיסור, שאין שום יצור בעולם שמותר לעשות את דמותו לצורך עבודה, וכל הבריאה כולה אינה ראויה לשמש דמות לפולחן.