דְּבָרִים ל״ב · כ״ג

אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃

במילים פשוטות

אספה עלימו רעות, חצי אכלה בם. רש״י מבאר ״אספה עלימו רעות״ אחביר רעה על רעה, מלשון ״ספו שנה על שנה״, ומביא פירוש נוסף ״אספה״ אכלה. אבן עזרא מבאר ״אספה״ יש אומרים כמו אוסיף, והנכון כמו אכלה, מלשון ״האף תספה״, והטעם שלא תישאר רעה שלא תביאם, ודימה את הפורענויות לחצים הבאים פתאום ואין יכולת להישמר מהם. הפסוק מתאר את ריבוי הצרות שיביא ה׳ על העם החוטא, פורענות אחר פורענות ללא הרף, כחצים הפוגעים בפתאומיות שאין להתגונן מפניהם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אספה עלימו רעות. אַחְבִּיר רָעָה עַל רָעָה, לְשׁוֹן "סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה" (ישעיהו כ"ט), "סְפוֹת הָרָוָה" (דברים כ"ט), "עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם" (ירמיהו ז'). דָּ"אַ - אספה אֲכַלֶּה, כְּמוֹ "פֶּן תִּסָּפֶה" (בראשית י"ט):

חצי אכלה בם. כָּל חִצַּי אַשְׁלִים בָּהֶם, וּקְלָלָה זוֹ לְפִי הַפֻּרְעָנוּת לִבְרָכָה הִיא - חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים (ספרי; סוטה ט'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אָסֵף עֲלֵיהוֹן בִּישִׁין מַכְתָּשַׁי אֱשֵׁצֵי בְהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אספה. י״‎א כמו אוסיף והנכון כמו אכלה מגזרת האף תספה ואם הוא מבנין אחר והטעם שלא תשאר רעה שלא תביאם. ודמה הדעות לחצים תבאנה פתאום ואין יכולת להשמר מהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אספה עלימו רעות [חצי] אכלה [בם] - כי דרך המקראות לכפול לשונם. כלומר: כל מיני רעות שיש בידי להזיק. כולם אשים בהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אספה לשון אסיפה כמו לספות עוד על חרון אף ה'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל