דְּבָרִים ל״ב · כ״ב

כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃

במילים פשוטות

כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית, ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים. רש״י מבאר ״קדחה״ בערה, ״ותיקד״ בכם עד היסוד, ״ותאכל ארץ ויבולה״ ארצכם ויבולה, ״ותלהט״ ירושלים המיוסדת על ההרים. אבן עזרא מבאר ״קדחה״ הקנאה או המעשים, ״עד שאול תחתית״ כטעם גופרית ומלח שרפת כל ארצה, ״ותאכל ארץ״ ישראל, ״הרים״ הרי ישראל. הפסוק מתאר בלשון ציורית עזה את עוצמת חרון האף האלוהי, אש הבוערת ומשמידה את הארץ ויבולה, כתגובה לחטאי העם המתמשכים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

קדחה. בָּעֲרָה:

ותיקד. בָּכֶם עַד הַיְסוֹד:

ותאכל ארץ ויבלה. אַרְצְכֶם וִיבוּלָהּ (ספרי):

ותלהט. יְרוּשָׁלַיִם הַמְיֻסֶּדֶת עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קכ"ה) יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי קִדוּם תַּקִיף כְּאֶשָׁא נְפַק מִקָדָמַי בִּרְגַז וְשֵׁצֵי עַד שְׁאוֹל אֲרָעִית וְאָסֵף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ וְשֵׁצְיַת עַד סְיָפֵי טוּרַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

קדחה. הקנאה או זאת שיעשו כי מצאנו זאת המלה יוצאת כמו כי אש קדחתם באפי ויתכן להיות קדחה כמו נקדחה כמו כל אלה חברו נחברו כל זה כנוי לחרון האף:

עד שאול תחתית. כטעם גפרי' ומלח שרפה כל ארצה:

ותאכל ארץ. ישראל:

ותלהט. מגזרת להט החרב:

הרים. הרי ישראל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כי אש קדחה באפי הקנאה קדחה ובערה אש באפי. ד״‎א קדחה כמו נקדחה דוגמא כל אלה חברו שהוא כמו נתחברו.

ותאכל ארץ ויבלה כדי להרעיבם.

ותלהט מוסדי הרים מה שהסתיר תחת ההרים להניס מפני פחד האויבים דוגמא עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים. ד״‎א ותלהט מוסדי הרים אפילו בשאול לא יוכלו להמלט מפני האש.

מקור: ספריא · נחלת הכלל