דְּבָרִים ל״ב · כ״ד

מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃

במילים פשוטות

מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי, ושן בהמות אשלח בם עם חמת זוחלי עפר. רש״י מביא את תרגום אונקלוס ״נפיחי כפן״, ומביא בשם רבי משה הדרשן ״שעירי רעב״, אדם כחוש המגדל שער על בשרו מחמת הרעב. אבן עזרא מבאר ״מזי רעב״ כמו שרופי רעב, ומבאר שהכתוב הזכיר ארבעה שפטים רעים: רעב, דבר, חיה רעה וחרב. הפסוק מפרט את סוגי הפורענות שיבואו על העם: רעב, מחלות קשות, חיות טורפות ורעל נחשים. אלו הם היסורים המקבילים לקללות הברית, המבטאים את חומרת חרון האף.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מזי רעב. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "נְפִיחֵי כָפָן", וְאֵין לִי עֵד מוֹכִיחַ עָלָיו, וּמִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מִטּוּלוּשָׂא שָׁמַעְתִּי שְׂעִירֵי רָעָב - אָדָם כָּחוּשׁ מְגַדֵּל שֵׂעָר עַל בְּשָׂרוֹ:

מזי. לְשׁוֹן אֲרַמִּי שֵׂעָר - מִזַיָּא, "דַּהֲוָה מְהַפֵּךְ בְּמִזַיָּא" (מגילה י"ח):

ולחמי רשף. הַשֵּׁדִים נִלְחֲמוּ בָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף" (איוב ה'), וְהֵם שֵׁדִים:

וקטב מרירי. וּכְרִיתוּת שֵׁד שֶׁשְּׁמוֹ מְרִירִי, קטב כְּרִיתָה, כְּמוֹ "אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל" (הושע י"ג):

ושן בהמת. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהָיוּ הָרְחֵלִים נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין (ספרי):

חמת זחלי עפר. אֶרֶס נְחָשִׁים הַמְהַלְּכִים עַל גְּחוֹנָם עַל הֶעָפָר כַּמַּיִם הַזּוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ; זְחִילָה לְשׁוֹן מְרוּצַת הַמַּיִם עַל הֶעָפָר וְכֵן כָּל מְרוּצַת דָּבָר הַמְשַׁפְשֵׁף עַל הֶעָפָר וְהוֹלֵךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

נְפִיחֵי כָפָן וַאֲכוּלֵי עוּף וּכְתִישֵׁי רוּחִין בִּישָׁן וְשֵׁן חֵיוַת בָּרָא אֱגָרֵי בְהוֹן עִם חֲמַת תַּנִינַיָא דְזָחֲלִין בְּעַפְרָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מזי רעב. כמו שרופי רעב מגזרת למזא לאתונא:

ולחומי רשף. אכולי עוף כמו ובני רשף יגביהו עוף והנכון בעיני שהזכיר הארבעה השפטי' הרעים והם רעב וזהו מזי רעב. ולחומי רשף וקטב מרירי זה הדבר. ושן בהמות אשלח בם חיה. וחרב מחוץ תשכל חרב. והנה יהיה פירוש רשף כמו רשפיה רשפי אש. והטעם שיתחמם האויר:

וקטב כמו הכרתה:

מרירי. מרירות באויר כמו כמרירי יום וכן כתוב מקטב ישוד צהרים כמו הדבר. ולחומי רשף כמו אכולי וכן רבים:

עם חמת זוחלי עפר. לנשוך והחמה כנוי לנשיכה:

וטעם עפר כמו השרפי' ומלת זוחלי מיראה כי כל רואם ייראם כטעם האימים כי יש תואר השם וחבירו באליהוא בן ברכאל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מזי רעב - פתרונו לפי ענינו, כתרגומו.ואם לשון תלמוד הוא, הרי הוא כמו נתמומז מוחיה דדין.

ולחומי רשף - ברד ואש מן השמים כמו רשפי [אש]. ועיקר פירושו לשון פריחה בעוף, כדכתיב: ובני רשף יגביהו עוף. שמה שבר רשפי קשת, כלשון, מחץ יעוף יומם.

וקטב מרירי - מחותכים ומדוקרים על ידי ליסטים הממררים והורגים בני אדם. כמו עון פלילי, עון של דיין שעושין בו דין. ונתן בפלילים הדיינים קרואין כן, שדנין את האחרים. אף מרירי ממרר את אחרים. וזהו מקטב ישוד צהרים = שהם ליסטים. כדכתיב: בחור שודד בצהרים, שכן דרך ליסטים להלחם בצהרים. וכן הוא אומר: אשדוד בצהרים יגרשוה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

מזי רעב שרופי רעב כמין למזי לאתונא.

ולחמי [רשף] אכולי עוף לשון לכו לחמו בלחמי ולשון ובני רשף יגביהו עוף. ד״‎א ולחמי חצים כמו שמה שבר רשפי קשת. ד״‎א ולחמי מאש האויבים כמו רשפיה רשפי אש.

ושן בהמת חיות רעות שכן מצינו חיה נקראת בהמה וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף.

[אשלח הכא כתיב משקל כבד ודגש לפי שהוא שלוח של השחתה].

מקור: ספריא · נחלת הכלל