דְּבָרִים ג׳ · ז׳

את כל הבהמה ואת שלל הערים בזזו ישראל לעצמם. הפסוק לפי פשוטו מתאר שלאחר החרמת האנשים והנשים והטף, לקחו ישראל את הבהמות ואת רכוש הערים כשלל וכביזה לעצמם. אונקלוס מתרגם ״בזונו לנא״, שביזזו וחילקו לעצמם. יש כאן הבחנה בין גורל האנשים לבין גורל הרכוש והבהמה: האנשים הוחרמו, אך הבהמה והרכוש נלקחו כשלל מלחמה. הפסוק משלים את תמונת הניצחון והכיבוש בממלכת עוג, ומראה שישראל זכו לא רק בשליטה על הארץ אלא גם ברכוש הרב שהיה בערים.