דְּבָרִים כ״ט · ט׳

אתם נצבים. מְלַמֵּד שֶׁכִּנְּסָם מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה בְּיוֹם מוֹתוֹ לְהַכְנִיסָם בַּבְּרִית:

ראשיכם שבטיכם. רָאשֵׁיכֶם לְשִׁבְטֵיכֶם:

זקניכם ושטריכם. הֶחָשׁוּב חָשׁוּב קוֹדֵם, וְאַחַר כָּךְ כל איש ישראל:

אַתּוּן קָיְמִין יוֹמָא דֵין כֻּלְכוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן רֵישֵׁיכוֹן שִׁבְטֵיכוֹן סָבֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן כָּל אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל

אתם נצבים לפני ה' אלהיכם. סביבו' הארון:

ראשיכם. כמו האלה' שרה אמו והנבוא' עודד הנביא וכן הוא ראשיכ' שהם ראשי שבטיכ' כמו ונירם. והטעם כי הנשיאי' סמוכים ואחריה' הזקני' ואחריה' השוטרים ואחריה' כל איש ישראל הזכרי' ואחריה' הטף בזכרי' ואחריה' הנשים ואחריה' הגרים:

אתם נצבים היום כלכם - כדכתיב לעיל: ויקרא משה אל כל ישראל וגו'.

אתם נצבים היום כלכם חשוב ושאינו חשוב והטעם כדי לעברך בברית, כדכתיב לעיל ויקרא משה אל כל ישראל וגו'.

ראשיכם שבטיכם פי׳‎ ראשיכם שהם ראשי שבטיכם דוגמא האהלה שרה אמו. ומי הם זקניכם ושטריכם.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, הֶחָשׁוּב חָשׁוּב קוֹדֵם, וְאַחַר כָּךְ כָּל יִשְׂרָאֵל. ״רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם״, כְּמוֹ לְשִׁבְטֵיכֶם. וּמִכָּל מָקוֹם הַלָּמֶ״ד חֲסֵרָה, וְלֹא לְחִנָּם. גַּם מָה רָאָה מֹשֶׁה לְסַדְּרָם עַל זֶה הָאֹפֶן בְּמַצָּב זֶה יוֹתֵר מִבְּכָל שְׁאָר קְהִלּוֹת כְּשֶׁהִקְהִילָם.

וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁרָצָה עַתָּה לִכְרוֹת עִמָּהֶם בְּרִית חֲדָשָׁה, תַּחַת הַבְּרִית הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִתְקַלְקֵל עַל יְדֵי הָעֵגֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה מִצַּד שֶׁלֹּא הָיוּ עֲדַיִן עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה, עַל כֵּן כָּל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה וְאֵין אוֹמֵר הָשֵׁב. עַל כֵּן רָאָה לַהֲבִיאָם בְּמָסֹרֶת בְּרִית שֶׁל הָעַרְבוּת עַל יְדֵי שְׁבוּעַת הַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל, כִּי הָעַרְבוּת סִבָּה גְּדוֹלָה לְהָשִׁיב רַבִּים מֵעָוֹן פֶּן יִהְיֶה נִתְפָּס עָלָיו, כִּי כָל עָרֵב הָרוֹאֶה שֶׁהַלּוֶֹה מְפַזֵּר מָמוֹנוֹ אֲזַי הוּא מוֹכִיחוֹ, מִיִּרְאָה פֶּן יִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם בַּעֲבוּרוֹ. כָּךְ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה, אֲזַי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ בִּרְאוֹתוֹ יָחִיד אוֹ רַבִּים נוֹטִים מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל הוּא מַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב. וְאִם הַעְלֵם יַעְלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ הֲרֵי הוּא בִּמְקוֹמוֹ וְעִמּוֹ בִּמְחִצָּתוֹ וְחֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ, אֵין הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בַּעֲוֹן זוּלָתוֹ, דְּאִם לֹא כֵן לֹא שְׁבַקְתְּ חַיֵּי לְכָל בְּרִיָּה, וְאַדַּעְתָּא דְּהָכֵי לֹא נִכְנְסוּ בִּבְרִית הָעַרְבוּת. וְאִם מָצִינוּ לִפְעָמִים שֶׁהַגְּדוֹלִים נִתְפָּסִים אַף בַּעֲוֹן הַדּוֹר הַנִּסְתָּר, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בַּחֵטְא שֶׁל עָכָן, זֶהוּ לְפִי שֶׁקֹּדֶם זֶה לֹא הִטִּילוּ מוֹרָאָם עַל הַכְּלָל וְהֶעֱלִימוּ עֵינֵיהֶם מִסּוֹרְרִים, וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִילוּ הָלָכוּ (ירמיה ב ח), לוֹמַר שֶׁלֹּא תּוֹעִיל לָהֶם הַתּוֹכָחָה, עַד אֲשֶׁר בְּסִבָּה זוֹ כָּל חוֹטֵא וְרַב מֶרִי נוֹתֵן בִּרְכַּת שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ בְּחָשְׁבוֹ כִּי הֻתְּרָה הָרְצוּעָה שֶׁל מַרְדּוּת, וְעַל כֵּן הוּא עוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת, לִפְעָמִים בְּגָלוּי לִפְעָמִים בַּסֵּתֶר, אֲבָל אִם הָיוּ הַגְּדוֹלִים תָּמִיד מְיַסְּרִים הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים אָז הָיוּ יְרֵאִים לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְּצִנְעָה פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר, וְאִם כֵּן דִּין הוּא שֶׁבְּכָל חֵטְא וְאַשְׁמָה יַד הַסְּגָנִים בַּמַּעַל רִאשׁוֹנָה, כִּי כָל סִבָּה קוֹדֶם לַמְסֻבָּב.

וְעַל כֵּן נֶאֱמַר (יחזקאל ט ו) ״וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה): מִמְּקֻדָּשַׁי, וְכֵן דָּרְשׁוּ (ב״ק ס.) פָּסוּק ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים״, שֶׁאֵין הַפֻּרְעָנוּת בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא בַּעֲבוּר הָרְשָׁעִים, וְאֵינוֹ מַתְחִיל אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים כוּ׳. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, לְפִי שֶׁבְּיָדָם שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים לְהָשִׁיב רַבִּים מֵעָוֹן, וְרָפוּ יְדֵיהֶם מִלְּחַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת בַּתּוֹרָה וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת בָּאֱמוּנָה. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר״ה ח:): מֶלֶךְ נִכְנָס לַדִּין קֹדֶם לַצִּבּוּר כוּ׳, כִּי מִי יוּכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנּוּ לְהָטִיל מוֹרָא שָׁמַיִם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי בְּיָדוֹ שֵׁבֶט וּמְחוֹקֵק לָשׂוּם מִשְׁטָרוֹ בָּאָרֶץ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא אמור כב): בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַגְּדוֹלִים יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ הַבֵּינוֹנִים כוּ׳, וְאַחַר כָּךְ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם כִּפּוּרִים, לְפִי שֶׁכָּל הֶחָשׁוּב חָשׁוּב יוֹתֵר מִזּוּלָתוֹ הוּא נִכְנָס לַדִּין תְּחִלָּה וְהוּא קוֹדֵם לִתֵּן אֶת הַדִּין, יַעַן כִּי אַשְׁמַת הָעָם תְּלוּיָה בְּרָאשֵׁיהֶם.

עַל כֵּן סִדְּרָם מֹשֶׁה בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית הַזֶּה עַל זֶה הָאֹפֶן, כִּי מִצַּד שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּעַרְבוּת אָז יִהְיוּ הַגְּדוֹלִים לְעוֹלָם קוֹדְמִין לִתֵּן אֶת הַדִּין מִן מִי שֶׁתַּחְתֵּיהֶם. וְהִקְדִּים הָרָאשִׁים, ״רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם״, כִּי הָרָאשִׁים קוֹדְמִים אֶל הַזְּקֵנִים בְּכָל מָקוֹם, כִּי לְעוֹלָם יוֹתֵר נִשְׁמָעִים אֶל מִי שֶׁמַּכְרִיחָם עַל הָעֲשִׂיָּה בְּחֶזְקַת הַיָּד, וְשֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה בְּיוֹתֵר מִמָּה שֶׁמּוֹכִיחַ בְּדִבּוּר לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כט יט): ״בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד״, וְנֶאֱמַר (שם כו ג): ״וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים״, אַף עַל פִּי שֶׁ״תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה״ (שם יז י), מִכָּל מָקוֹם אֵצֶל הַכְּסִילִים לֹא כָּךְ הִיא הַמִּדָּה, וּכְמוֹ כֵן הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל תָּמִיד שֵׁבֶט וּמְחֹקֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט י): ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו״, ״שֵׁבֶט״ אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בְּשֵׁבֶט, ״וּמְחֹקֵק״, אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמְלַמְּדִין תּוֹרָה בָּרַבִּים, כִּי זֶהוּ שְׂרָרַת הַמַּלְכוּת וּשְׂרָרַת הַסַּנְהֶדְרִין, זֶה בַּשֵּׁבֶט וְאֵלּוּ בְּרוּחַ שִׂפְתוֹתֵיהֶם. וּלְפִי שֶׁהַחוֹטֵא וְרַב מֶרִי בְּיוֹתֵר נִשְׁמָע אֶל הָרוֹדֶה בַּשֵּׁבֶט מִמָּה שֶׁהוּא נִשְׁמָע אֶל הַמּוֹכִיחוֹ בַּפֶּה, כִּי אָמַר אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם הוּא, עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ קוֹדֵם לְכֻלָּם לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל אַשְׁמַת הָעָם, עַל כֵּן אָמַר גַּם כָּאן שֶׁרָאשֵׁיכֶם הֵמָּה בָּרֹאשׁ עֲרֵבִים קַבְּלָנִים בְּעַד כָּל הָעָם.

וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר, לְפִי שֶׁרָאשֵׁיכֶם הַיְינוּ שִׁבְטֵיכֶם, הֵמָּה בְעַצְמָם שֵׁבֶט הַנּוֹגֵשׂ בָּכֶם, כִּדְאִיתָא (ישעיה י ה): ״הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי״, קָרָא לְאַשּׁוּר ״שֵׁבֶט״, כָּךְ קָרָא לָרָאשִׁים ״שֵׁבֶט״, לוֹמַר כִּי הֵמָּה בְּעַצְמָם שִׁבְטֵיכֶם וּבְיָדָם לְהוֹכִיחַ יוֹתֵר מִן הַזְּקֵנִים, עַל כֵּן הֵם קוֹדְמִים לִכָּנֵס בָּעַרְבוּת. וְאַחֲרֵיהֶם כָּל יִשְׁרֵי לֵב, זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל מְחֹקְקִים אֲשֶׁר בְּרוּחַ שִׂפְתוֹתֵיהֶם יָמִיתוּ רָשָׁע, וְגַם הֵמָּה יֵשׁ לָהֶם שׁוֹטְרִים הָרוֹדִין בָּעָם, אָמְנָם לֹא כְּמוֹ הָרָאשִׁים, כִּי הָרָאשִׁים יֵשׁ לָהֶם יוֹתֵר מֶמְשָׁלָה מִן הַזְּקֵנִים. וְאַחַר כָּךְ כָּל אִישׁ פְּרָטִי מִיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם לְנָשִׁים וָטָף, כִּי הַנָּשִׁים וְהַטָּף נִשְׁמָעִים אֶל הַגְּבָרִים, וְכֵן הַגֵּר מְשֻׁעְבָּד גַּם כֵּן אֶל כָּל אִישׁ פְּרָטִי מִיִּשְׂרָאֵל.

אַתֶּם נִצָּבִים. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵט רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ׳ טַפְּכֶם וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ״כֻּלְּכֶם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם הַבְּרִית הַזֶּה, הֲלֹא בְּסָמוּךְ אָמַר ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית״ (דברים כח:סט), וְאִם רָצָה לִכְלֹל גַּם הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּכְלַל הַבְּרִית, הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַדְּבָרִים וְיֹאמַר עַל הַכֹּל ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית״.

וְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת מֹשֶׁה בִּבְרִית זֶה הוּא לְהַכְנִיסָם בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד בְּעַד חֲבֵרוֹ לְבַל יַעֲבֹר פִּי ה׳, וְיִהְיוּ נִתְפָּסִים זֶה בְּעַד זֶה. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ״ וְגוֹ׳ (דברים כט:כח), הֲרֵי שֶׁעַל הָעַרְבוּת מְדַבֵּר הַכָּתוּב. וְאֵין זֶה הַבְּרִית שֶׁאָמַר בְּסוֹף פָּרָשַׁת תָּבֹא, כִּי אוֹתוֹ בְּרִית הוּא עַל עַצְמָן, וְזֶה שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּל אֶחָד עַל אָחִיהוּ הָעִבְרִי כְּפִי הַיְּכֹלֶת שֶׁבְּיַד כָּל אֶחָד.

וּמֵעַתָּה בָּאנוּ לְהָבִין מַאֲמַר אַתֶּם נִצָּבִים, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות ב:ה) ״הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים״ - לְשׁוֹן מִנּוּי. וְאָמְרוֹ כֻּלְּכֶם פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יֵשׁ עֲלֵיהֶם עֹל זֶה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶׁהוּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת נד:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּכָל הָעוֹלָם נִתְפָּס עַל כָּל וְכוּ׳, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בִּבְנֵי בֵיתוֹ נִתְפָּס עַל וְכוּ׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ׳, שֶׁכָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב כְּפִי מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. רָאשֵׁיכֶם - הֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁיְּכוֹלִין לִמְחוֹת בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ עַל הַכֹּל. שִׁבְטֵיכֶם - כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יִתְחַיֵּב עַל שִׁבְטוֹ. זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם - כָּל זָקֵן יִתְחַיֵּב עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ. כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל - הֵם הֶהָמוֹן, כָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב עַל בְּנֵי בֵיתוֹ. לָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב כָּאן וְסִדֵּר טַפְּכֶם וְגוֹ׳ בִּפְנֵי עַצְמָם, כִּי אֵלּוּ אֲחֵרִים נִתְפָּסִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם הָרְשׁוּמִים בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁהוּא, וְאֵין הֵם נִתְפָּסִים עַל אֲחֵרִים, שֶׁהַטַּף אֵינָם בְּנֵי דַעַת, וְהַנָּשִׁים כְּמוֹ כֵן, הַגֵּרִים גַּם כֵּן אֵין לָהֶם לְהִשְׂתָּרֵר עַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) בַּפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳, כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה שָׂם עָלֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ וְלֹא גֵרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה יג:): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כַּסַּפַּחַת, וּפֵרְשׁוּהוּ לְפִי שֶׁאֵינָם מְלַמְּדִים אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְפָּסִים עֲלֵיהֶם.

עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אַתֶּם נִצָּבִים וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְרֻחָק מֵהַקְּדֻשָּׁה קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְרֹאשׁוֹ שְׁפָלָה (בראשית רבה יב,ו), לָזֶה אָמַר כִּי לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ נִצְּבוּ וְנָשְׂאוּ רֹאשָׁם.