דְּבָרִים כ״ט · כ״ב

גׇּפְרִ֣ית וָמֶ֘לַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כׇל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כׇּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה (וצביים) [וּצְבוֹיִ֔ם] אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃

במילים פשוטות

״גפרית ומלח שרפה כל ארצה, לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב, כמהפכת סדֹם ועמֹרה אדמה וצבֹיים אשר הפך ה׳ באפו ובחמתו״. אבן עזרא מבאר שזו תפילה לה׳ שתהיה כל ארצה שרופה בגפרית ומלח כמהפכת המקומות הנזכרים. חזקוני מבאר את הקשר בין מלח לגפרית: אין דבר עומד בפני האש כמלח ואין דבר כלה באש כגפרית, לומר שאם קיימו את התורה היו עומדים כמלח, ועכשיו שלא קיימוה - האש תאכלם כגפרית. הפסוק מתאר את חורבן הארץ בדימוי חריף: ארץ שרופה וחרבה כמהפכת סדום ועמורה, שאינה מצמיחה דבר. תמונת השממה הקיצונית ממחישה את גודל הפורענות, ומשמשת תשובה לתמיהת הדורות הבאים על מכות הארץ.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

גָפְרֵתָא וּמִלְחָא יְקִידַת כָּל אַרְעַהּ לָא תִזְרַע וְלָא תַצְמַח וְלָא יִסַק בַּהּ כָּל עֶסְבָּא כְּמַהְפֶּכְתָּא דִסְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם דִי הֲפַךְ יְיָ בְּרָגְזֵהּ וּבְחֶמְתֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

גפרית. תפלה לשם שתהי' כל ארצה שרופה בגפרית ומלח כמהפכת המקומות הנזכרים ויש מפרשים אומרים כי ואמרו כל הגוים שנוי בעבור שארכו הדברים כמשפט הלשון ואמרו הקדמונים:

וטעם אלהי אבותם שעזבו שידעו הם ואבותם ועבדו אשר לא ידעו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

גפרית ומלח שרפה כל ארצה מה ענין מלח לגפרית אלא אין לך דבר עומד בפני האש יותר ממלח ואין לך דבר כלה על יד אש יותר מגפרית לומר לך אם קיימו את התורה היו עומדים לפני כמלח זה שאין האש אוכלתו. עכשיו שלא קיימוה האש שהתורה יוצאת ממנו תאכלם כגפרית זה שהאש אוכלתו.

ומלח כדכתיב ותהי נציב מלח.

שרפה כל ארצה וכי בעון יחיד יקצוף הקב״‎ה על כל העדה תשובה לדבר מפסל מיכה שגדל שרשו שזנו אחריו שבט הדני ואחריו עשרת השבטים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל