דְּבָרִים כ״ח · ח׳

יְפַקֵד יְיָ עִמָךְ יָת בִּרְכְּתָא בְּאוֹצָרָךְ וּבְכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ וִיבָרְכִנָךְ בְּאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ

באסמיך. באוצרותיך מטעם המקום:

באסמיך - באוצרותיך. שיהיו מלאים דגן תירוש ויצהר כדכתיב: וימלאו אסמיך שבע.

יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב כח): ״וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ״, כְּשֶׁהַצַּדִּיק גּוֹזֵר גְּזֵרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְכִּים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ ״שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם״ (יהושע י יב), וּכְמוֹ אֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר: ״כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה״ (מלכים א׳ יז יד), וּבַגְּמָרָא (תענית כה.) בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אִיכוּ נִימְטוּ כְּשׁוּרַיִךְ, וְכָאֵלֶּה רַבִּים, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה״, כְּשֶׁאַתָּה מְצַוֶּה עַל הַבְּרָכָה אָז יְצַוֶּה ה׳ אִתְּךָ וְיַסְכִּים עַל הַבְּרָכָה וְעַל הַצִּוּוּי שֶׁלְּךָ.

וּמִדְּקָאָמַר ״בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמִּלֵּי מִלֵּי קָתָנֵי, וְכָל אַחַת בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאוּלַי הֵמָּה כְּנֶגֶד מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי ו כב): ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ״, בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ״, בַּקֶּבֶר, ״וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ״, לָעוֹלָם הַבָּא (אבות ו ט). וּכְשֶׁאָמַר ״הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ״, רָמַז לְעוֹלָם הַבָּא הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, כִּי אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בְּדָבָר הַמָּדוּד וְהַמָּנוּי כִּי אִם בַּסָּמוּי מִן הָעַיִן (ב״מ מב.), רָמְזוּ בָּזֶה שֶׁאֵין הַצְלָחַת עוֹלָם הַזֶּה תַּכְלִית הַבְּרָכָה, לְפִי שֶׁכֻּלָּם דָּבָר מָדוּד וּמָנוּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָּה וּגְבוּל וָסוֹף וְאֵינָן נִצְחִיּוֹת, חוּץ מִן שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאָתָה, הוּא נִצְחִי וְהוּא עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלג ג): ״כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן״ וְגוֹ׳, הוּא הַטַּל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת בּוֹ הַמֵּתִים, וְהוּא הַיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וּמָקוֹם לַעֲלִיַּת הַנְּשָׁמוֹת לְגַן עֵדֶן. וְאָמַר ״כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם״, לְפִי שֶׁהַחַיִּים הָהֵם נִצְחִיִּים וְעַד הָעוֹלָם, עַל כֵּן שָׁם עִקַּר הַבְּרָכָה, אֲבָל לֹא בְּדָבָר הַמָּדוּד וְהַמָּנוּי אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ תִּכְלָה וָקֵץ. וְעַל בְּרָכָה זוֹ אָמַר: ״יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ״ - בָּעוֹלָם הַבָּא הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. וְעַל כֵּן אָמַר: ״אִתְּךָ״, כִּי קִנְיָן זֶה הוּא אִתְּךָ וְדָבוּק בְּךָ, שֶׁהֲרֵי הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ אֵינוֹ חוּץ מִמֶּנּוּ אֶלָּא תָּמִיד הַדָּבָר אִתּוֹ עִמּוֹ, לֹא כֵן שְׂכַר עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא מְשֻׁלָּח מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם (בשמונה פרקים) שֶׁקִּנְיַן הַמָּמוֹן חוּץ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ דָּבוּק בּוֹ אֶלָּא הוּא מְשֻׁלָּח מִיָּד לְיָד, כִּי גַּלְגַּל הוּא הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וְעָלָיו אָמַר: ״וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ״, שֶׁהוּא שְׂכַר ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ״ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר הַגְּבוּל הָאֶמְצָעִי, אֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ, וְהוּא ״בְּשָׁכְבְּךָ״ בַּקֶּבֶר בָּאָרֶץ, שֶׁמֵּתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם צַעַר חִבּוּט הַקֶּבֶר וְגִלְגּוּל מְחִילוֹת, וְחָיִין תְּחִלָּה, וְעַל זֶה אָמַר: ״וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ״, בִּזְמַן שְׁכִיבָתְךָ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, כִּי דַּוְקָא מֵתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְסֻגָּלִים בָּזֶה. וְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר זְמַן הַשְּׁכִיבָה בָּאָרֶץ הִזְכִּיר זְמַן הַקִּימָה, וְאָמַר: ״יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ״, וְקִימָה זוֹ הִיא כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא טז): ״הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם״, הַיְנוּ הַקִּימָה שֶׁלֶּעָתִיד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כו יט): ״יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר״ וְגוֹ׳.

וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, שֶׁרָאוּי לְסַדֵּר שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים אֵלּוּ כְּסֵדֶר הֲוָיָתָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּזְכְּרוּ בַּפָּסוּק ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ״, אֲזַי נוּכַל לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר ״יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ״ מְדַבֵּר בִּשְׂכַר עוֹלָם הַזֶּה כִּפְשׁוּטוֹ, ״וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ״ הַיְנוּ בְּשָׁכְבְּךָ בַּקֶּבֶר, ״יְקִימְךָ ה׳ לוֹ״ הַיְנוּ בִּזְמַן הַקִּימָה לָעוֹלָם הַבָּא.

דָּבָר אַחֵר, ״בַּאֲסָמֶיךָ״ הַיְנוּ אוֹצְרוֹת תְּבוּאָה, וּלְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הָאוֹצָרוֹת לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן מִן הַקַּרְקַע שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ״ (בראשית מא מח), עַל כֵּן אָמַר כָּאן: ״וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ״, עַל יְדֵי שֶׁתִּתֵּן מִן הָאָרֶץ לְתוֹךְ הָאוֹצָר יִתְקַיֵּם.

וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר, ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״, הַיְינוּ אוֹתוֹ אוֹצָר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בַּשָּׁמַיִם מִיִּרְאַת ה׳ אֲשֶׁר בְּךָ, כִּי הִיא אוֹצָרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג ו): ״יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָרוֹ״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי (שמות יט ה), שֶׁכָּל מֶלֶךְ עוֹשֶׂה אוֹצָר וּסְגֻלָּה מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ אַבְנֵי יְקָר, וְכֵן הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם (ברכות לג:). עַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹצָר מִיִּרְאַת ה׳ אֲשֶׁר בְּךָ. וְשֶׁמָּא תִּטְעֶה לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה צֹרֶךְ בְּאוֹצָר זֶה, עַל כֵּן אָמַר: ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״, אֵין לוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּם צֹרֶךְ בְּאוֹתוֹ אוֹצָר כִּי אִם לְךָ הוּא שָׁמוּר, לָתֵת לְךָ מִשָּׁם כָּל צָרְכְּךָ וּלְפַרְנֶסְךָ מִשָּׁם. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר מַפְתֵּחַ שֶׁל אוֹצָר זֶה אֶל הַשָּׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ מַחֲזִיקוֹ בְּיָדוֹ, כִּי הָאוֹצָר הַלָּזֶה חָבִיב עָלָיו מְאֹד. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (ב.): שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת לֹא נִמְסְרוּ בְּיַד שָׁלִיחַ, שֶׁל חַיָּה, וְשֶׁל גְּשָׁמִים, וְשֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים. בִּשְׁלָמָא חַיָּה וּתְחִיָּה שַׁפִּיר, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְקוֹר חַיִּים לְכָל הַנּוֹלָדִים וְלִזְמַן הַתְּחִיָּה, אֲבָל גְּשָׁמִים מַה נִּשְׁתַּנּוּ מִשְּׁאָר דְּבָרִים? אֶלָּא לְפִי שֶׁמְּקוֹרָהּ מִן אוֹתוֹ אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת ה׳, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: ״יִפְתַּח לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ״, כִּי הַמָּטָר מֻנָּח בְּאוֹתוֹ חֶדֶר אֲשֶׁר שָׁם אוֹצָרוֹ שֶׁל ה׳.