דְּבָרִים כ״ח · ס״א

גַּ֤ם כׇּל־חֳלִי֙ וְכׇל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃

במילים פשוטות

״גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת, יעלם ה׳ עליך עד השמדך״. רש״י מבאר ש״יעלם״ הוא לשון עלייה. אבן עזרא מבאר ש״יעלם״ מגזרת ״העלה״, ואם הוא חטוף - יש אומרים שהוא כמו ״יביאם״ בלשון ארמי. הקללה מרחיבה את המכות אל מעבר לכל הנזכרות במפורש: אף מחלות ומכות שאינן כתובות בתורה יבואו על ישראל עד השמדם. בכך נסגרת כל אפשרות של מפלט: לא רק המכות המפורטות, אלא כל פורענות אפשרית, אף בלתי ידועה, עלולה לבוא. הפסוק מדגיש שאין גבול למכות שיוכלו לבוא על העם החוטא, וכי רשימת הקללות המפורשות אינה ממצה. חומרת האזהרה מגיעה לשיאה: כל פגע שבעולם, נודע או בלתי נודע, עלול לפקוד את ישראל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יעלם. לְשׁוֹן עֲלִיָּה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אַף כָּל מְרַע וְכָל מָחָא דִי לָא כְתִיבִין בְּסִפְרָא דְאוֹרַיְתָא הָדָא יַיְתִנוּן יְיָ עֲלָךְ עַד דְיִשְׁתֵּצָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יעלם ה'. מגזרת העלה ואם הוא חטוף וי״‎א כמו יביאם לשון ארמי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר לא כתוב הכשדים היו לוקחים בחורי ישראל היפים וקושרין אותם בכרעי מטותיהם ומשמשים מטותיהם כדי שתהיינה נשותיהם מסתכלות בהן בשעת תשמיש ותאוו להם וילדו כמותם, פעם אחד אמר חד לחבריה הא היכא כתיב אמר ליה זהו גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב וגו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל