דְּבָרִים כ״ח · ס״א

״גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת, יעלם ה׳ עליך עד השמדך״. רש״י מבאר ש״יעלם״ הוא לשון עלייה. אבן עזרא מבאר ש״יעלם״ מגזרת ״העלה״, ואם הוא חטוף - יש אומרים שהוא כמו ״יביאם״ בלשון ארמי. הקללה מרחיבה את המכות אל מעבר לכל הנזכרות במפורש: אף מחלות ומכות שאינן כתובות בתורה יבואו על ישראל עד השמדם. בכך נסגרת כל אפשרות של מפלט: לא רק המכות המפורטות, אלא כל פורענות אפשרית, אף בלתי ידועה, עלולה לבוא. הפסוק מדגיש שאין גבול למכות שיוכלו לבוא על העם החוטא, וכי רשימת הקללות המפורשות אינה ממצה. חומרת האזהרה מגיעה לשיאה: כל פגע שבעולם, נודע או בלתי נודע, עלול לפקוד את ישראל.