דְּבָרִים כ״ח · ס׳

וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כׇּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃

במילים פשוטות

ה׳ ישיב בישראל את כל מדוה מצרים אשר יגורו מפניהם, ״ודבקו בך״. רש״י מבאר ש״אשר יגרת מפניהם״ מוסב על המכות - שכשהיו ישראל רואים את המכות המשונות הבאות על מצרים, היו יראים מהן שלא יבואו גם עליהם. חזקוני מעיר ש״מדוה״ כתוב בה״א. הקללה: המחלות שלקו בהן המצרים, ושמפניהן פחדו ישראל, ידבקו כעת בישראל עצמם. זו קללה מרירה במיוחד: הפורענות שממנה חששו וממנה ניצלו בעת יציאת מצרים, תשוב ותפגע בהם. הדבקות של המחלות (״ודבקו בך״) מדגישה שהן לא יחלפו אלא יידבקו בישראל ויתמידו. הקללה הופכת את הזיכרון של הגאולה ממצרים לתזכורת מאיימת של מה שעלול לבוא עליהם עתה.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אשר יגרת מפניהם. מִפְּנֵי הַמַּכּוֹת. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין מַכּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַבָּאוֹת עַל מִצְרַיִם, הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם שֶׁלֹּא יָבֹאוּ גַּם עֲלֵיהֶם. תֵּדַע שֶׁכֵּן כָּתוּב "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ' כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ" (שמות ט"ו) - אֵין מְיָרְאִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁהוּא יָגוֹר מִמֶּנּוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָתֵב בָּךְ יָת כָּל מַכְתְּשֵׁי מִצְרַיִם דִי דְחֶלְתָּא מִקֳדָמֵיהוֹן וְיִדְבְּקוּן בָּךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את כל מדוה כתיב בה״‎א.

מקור: ספריא · נחלת הכלל