זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכׇל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֙מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃

״זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך״. רש״י מבאר ש״ישל״ פירושו ישיר את פירותיו - יפילם, מלשון ״ונשל הברזל״. אבן עזרא מבאר ש״לא תסוך״ כמשפט ״וסוך לא סכתי״, וזה היפוך ״ושמן על ראשך״, ו״ישל״ מבניין נפעל. הקללה: יהיו לאדם עצי זית בכל גבולו, אך לא יזכה לסוך בשמן, מפני שהזיתים יינשרו ויפלו מן העץ בטרם יבשילו. שוב, תמונת העמל חסר התמורה: העצים קיימים ורבים, אך פירותיהם נופלים ואובדים. שלוש הקללות ברצף - ארבה בזרע, תולעת בכרם, ונשירה בזית - מציגות כישלון מקיף בכל ענפי החקלאות, שבו הטבע עצמו פועל נגד עמלו של האדם.