דְּבָרִים כ״ח · ל״ז

וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהֹוָ֖ה שָֽׁמָּה׃

במילים פשוטות

״והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך ה׳ שמה״. רש״י מבאר ש״לשמה״ היא כמו תמהון - כל הרואה אותך יִשּׁוֹם ויתמה עליך; ״למשל״ - כשתבוא מכה רעה על אדם יאמרו ״זו דומה למכת פלוני״; ״ולשנינה״ מלשון ״ושננתם״ - שידברו בך תמיד. אבן עזרא מבאר ש״למשל״ הוא באוזן וש״לשנינה״ בפה, ומוסיף שקודם הגלות תבוא שנת רעב בעודך בארצך. הקללה: ישראל יהיו לחרפה ולבוז בין העמים - סמל למכה ולפורענות, שם דבר בפי כל. גורלם ישמש דוגמה מרתיעה, וכל אסון ימשל בהם. ההשפלה הבינלאומית הזו היא היפוך הכבוד שהובטח בברכה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לשמה. כְּמוֹ תִּמָּהוֹן, אש"ו אשטורדישו"ן, כָּל הָרוֹאֶה אוֹתְךָ יִשֹּׁם עָלֶיךָ:

למשל. כְּשֶׁתָּבֹא מַכָּה רָעָה עַל אָדָם יֹאמְרוּ זוֹ דוֹמָה לְמַכַּת פְּלוֹנִי:

ולשנינה. לְשׁוֹן "וְשִׁנַּנְתָּם" (דברים ו'), יְדַבְּרוּ בְךָ, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ "וּלְשׁוֹעֵי", לְשׁוֹן סִפּוּר וְאִשְׁתָּעִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְהֵי לְצָדוּ לִמְתַל וּלְשׁוֹעֵי בְכֹל עַמְמַיָא דִי יִדְבְּרִנָךְ יְיָ לְתַמָן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

למשל. באוזן:

ולשנינה. בפה מגזר' ושננתם:

ינהגך ה'. בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב ואתה עודך בארצך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ולשנינה - לדבור כמו: ושננתם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל