דְּבָרִים כ״ח · ל״ו

יוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ יוליך את ישראל ואת מלכם אל גוי אשר לא ידעו הם ואבותיהם, ״ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן״. אבן עזרא מבאר ש״ועבדת שם״ - עבודה זו לא תועיל לך, אלא תהיה לשַׁמָּה, שכל רואיך יִשּׁוֹמו ויתמהו על גורלך. הקללה היא הגלות: העם ומלכו יוגלו אל ארץ נכרייה, ושם ייאלצו לשמש את אלילי העמים העשויים עץ ואבן. הגלייתו של המלך יחד עם העם מדגישה את חורבן המלכות והעצמאות. עבודת אלילי העץ והאבן בגלות היא היפוך גמור של הברכה ״יקימך ה׳ לו לעם קדוש״ - במקום קדושה וייחוד ה׳, שעבוד לאלילים חסרי ערך בארץ זרה.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יַגְלֵי יְיָ יָתָךְ וְיָת מַלְכָּךְ דִי תְקִים עֲלָךְ לְעַם דִי לָא יְדַעַתְּ אַתְּ וְאַבָהָתָיךְ וְתִפְלַח תַּמָן לְעַמְמַיָא פָּלְחֵי טַעֲוָתָא אָעָא וְאַבְנָא

Onkelos Deuteronomy

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועבדת שם. ולא יועיל לך רק תהיה לשמה כל רואיך ישומו:

On Your Way