דְּבָרִים כ״ח · ל״ג

פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכׇל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כׇּל־הַיָּמִֽים׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

״פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת, והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים״. אבן עזרא מבאר ש״רצוץ״ פירושו בחזקה - נשבר ונדכא בכוח. חזקוני מבאר ש״יאכל עם אשר לא ידעת״ - שאותו עם לא יחזיק לך טובה על יגיעך, כי אינם מכירים אותך כלל. הקללה: כל עמל האדם ופרי אדמתו נאכלים בידי עם זר ואכזר, שאין לו כל קשר ואסירות תודה כלפיו. ישראל נותרים עשוקים ורצוצים בלא הפוגה. הזרות של הכובש מוסיפה מרירות: לא זו בלבד שהיבול נלקח, אלא שנלקח בידי מי שאינו מכיר את בעליו ואינו רוחש לו כל רגש, ועל כן ידכא אותם בלא רחמים.

מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור