אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ (ישגלנה) [יִשְׁכָּבֶ֔נָּה] בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ישגלנה. לְשׁוֹן שֵׁגַל, פִּלֶגֶשׁ, וְהַכָּתוּב כִּנָּהוּ לְשֶׁבַח ישכבנה, וְתִקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה:
תחללנו. בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לֶאֱכֹל פִּרְיוֹ (מגילה כ"ה):
אִתְּתָא תֵירוֹס וּגְבַר אָחֳרָן יִשְׁכְּבִנַהּ בֵּיתָא תִבְנֵי וְלָא תֵיתֵב בֵּהּ כַּרְמָא תִצוֹב וְלָא תְחַלִנֵהּ
ישגלנה. כנוי לשכיבה וכן שגל המוכנת למטה:
תחללנו. מגזרת חליל':
אשה תארש וגו׳ לפי שדרך בני אדם לחכם לבנות בית ואח״כ לוקח שדה ואח״כ לוקח אשה כמש״כ בפרשת שופטים מי האיש אשר בנה בית או מי האיש אשר נטע כרם ומי האיש אשר ארש אשה והלך זה השוטה ושינה הענין יקולל לפי מעשיו.
