דְּבָרִים כ״ח · כ״ט

וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצׇּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הַֽעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כׇּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ׃

במילים פשוטות

בעקבות העיוורון והתמהון: ״והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך, והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע״. רש״י מבאר ש״עשוק״ פירושו שבכל מעשיך יהיה עִרעור וטענה נגדך. אבן עזרא מבאר ש״ממשש״ מוסב על העיוורון שנזכר, ומעיר שכאן ״החל לפרש איך יהיה עשוק״ - מן האויב, ואין מושיע. הקללה מציירת אדם המגשש באור יום כעיוור בחשכה, נכשל בכל דרכיו, נעשק ונגזל תמיד ללא הצלה. תמונת האובדן הזו מבטאת את חוסר האונים המוחלט: אף באמצע היום, כשהכול בהיר, ישראל ימשש כאיל אבוד, נטול הצלחה והגנה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עשוק. בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיֶה עִרְעוּר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְהֵי מְמַשֵׁשׁ בְּטִּהֲרָא כְּמָא דִי מַשֵׁשׁ עַוִירָא בְּקַבְלָא וְלָא תַצְלַח יָת אָרְחָתָיךְ וּתְהֵי בְּרַם עָשִׁיק וְאָנִיס כָּל יוֹמַיָא וְלֵית דְפָרִיק

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והיית ממשש. פירוש בעורון:

תצליח. פעל יוצא:

עשוק וגזול. מאויב ואין מושיע והחל לפרש איך יהיה עשוק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כאשר ימשש העור באפלה כי הוא ירא מאד שהרי כשהוא במקום שיש אורה אחרים רואים ומצילין אותו מן הפחתים ומן הבורות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל