יִתֶּנְךָ֨ יְהֹוָ֥ה ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֒יךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

ה׳ יתן את ישראל נגפים לפני אויביהם - היפוך הברכה בפסוק ז: בדרך אחת יצאו אל האויב ובשבע דרכים ינוסו מפניו, ״והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ״. רש״י מבאר ש״לזעוה״ פירושו לאימה ולזיע - שיזועו כל שומעי מכותיך ממך, ויאמרו ״אוי לנו שלא יבוא עלינו כדרך שבא על אלו״. אבן עזרא מעיר ש״זעוה״ היא מילה הפוכה (בסדר אותיותיה), כמו ״כבש/כשב״. הקללה היא היפוך גמור לברכת הניצחון: כעת ישראל הם הנסים והמפוזרים, והם נעשים מקור אימה ומורא לכל העמים, שרואים בגורלם אזהרה. התבוסה הצבאית וההשפלה הבינלאומית הן היפוך מוחלט של הברכה.