דְּבָרִים כ״ח · ב׳

וְיֵיתוּן עֲלָךְ כָּל בִּרְכְּתָא הָאִלֵין וְיִדְבְּקֻנָךְ אֲרֵי תְקַבַּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ

וטעם ובאו. שיבואו מעצמם:

והשיגוך. ואם לא תבקשם והטעם שלא תיגע:

ובאו עליך כל וגו׳‎ ולא תטרח לחזר אחריהם.

וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ. בְּעִנְיַן הֱיוֹתָם עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, נֶאֱמַר ״וּנְתָנְךָ ה׳״, תָּלָה הַדָּבָר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבִמְצִיאַת שְׁאָר הַבְּרָכוֹת נֶאֱמַר: ״וּבָאוּ״, מֵעַצְמָם מַשְׁמָע, וּמִי יִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם שֶׁאָמַר ״וְהִשִּׂיגֻךָ״? הַבֵּאוּר הוּא, שֶׁכָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַשְּׂרָרָה, הִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְהַבּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה, הַשְּׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו (תנחומא ויקרא ג). וְהַשְּׂרָרָה מָקוֹר לְכָל הַבְּרָכוֹת, כִּי מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר: ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן״ וְגוֹ׳, כִּי זֶהוּ הַשְּׂרָרָה אֲשֶׁר לֹא יֵאוֹת לְךָ לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהִשְׁתַּדֵּל אַחֲרֶיהָ, וּמִכָּל מָקוֹם יִתֵּן ה׳ אוֹתָהּ לְךָ. וּמֵאָז וָהָלְאָה תִּהְיֶה הַשְּׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרֶיךָ וְתַשִּׂיגֶךָ, וְאַגַּב הַשְּׂרָרָה יָבוֹאוּ מֵעַצְמָם כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, כִּי הוֹלְכִים לְרֶגֶל הַשְּׂרָרָה הָרוֹדֶפֶת אַחֲרֶיךָ, כָּךְ כָּל הַבְּרָכוֹת יִרְדְּפוּ אַחֲרֶיךָ מִבְּלִי שֶׁתַּחֲזֹר אַחֲרֵיהֶם, וְהִשִּׂיגֻךָ אַגַּב הַשְּׂרָרָה, כִּי תִּקְנֶה עַל יָדָהּ כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ.