דְּבָרִים כ״ח · א׳

וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּקוּדוֹהִי דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין וְיִתְּנִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ עִלָאָה עַל כָּל עַמְמֵי אַרְעָא

עליון על כל גויי הארץ. זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם:

וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ״וּנְתָנְךָ״ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״יִתֶּנְךָ ה׳״, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וּנְתָנְךָ״ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם. וְאוּלַי שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא ״תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת לִזְכּוֹת שֶׁה׳ יְדַבֵּר בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ. עוֹד יִמָּשֵׁךְ לְךָ מֵהַשְּׁמִיעָה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן הַחֵטְא הָרָמוּז בַּשְּׁמִירָה, גַּם תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְלַעֲשׂוֹת, וְעוֹד לְךָ ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן״ וְגוֹ׳.

וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּגֶדֶר מַעֲלָתָם עַל הַדְּבָרִים שֶׁמִּמָּקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ תִּשְׁמַע פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה שְׁמִיעָתְךָ אוֹתָם כְּפִי עֵרֶךְ הַמְּדַבֵּר אוֹתָם שֶׁהוּא ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְעוֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד,ה) הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמּוּבְחָר הַלִּמּוּד הוּא לְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּשְׁמַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳. הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע״, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ״, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ״אִם שָׁמוֹעַ״ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.

וְאָמַר עוֹד וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹסָף עַל יִעוּד ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן״ עוֹד לוֹ בְּרָכוֹת אֵלּוּ בִּשְׂכַר תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ וְהִשִּׂיגוּךָ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט ראובני פרשת ויקרא) כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו רַחֲמִים, עַל הַדּוֹפֵק עַל רַחֲמָיו יְמַלֵּא ה׳ מִשְׁאֲלוֹתָיו לְהָרִיק עָלָיו טוֹבָה כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֶלָּא שֶׁבְּהַגָּעַת הַטּוֹב הַהוּא לְמַטָּה יִשְׁפְּטוּ סַנְהֶדְרֵי מַעְלָה אִם רָאוּי, אִם אֵינוֹ רָאוּי לֹא יַגִּיעוֹ. לָזֶה אָמַר ״וְהִשִּׂיגוּךָ״ הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בְּבָתֵּי דִּינִים שֶׁלְּמַטָּה.

וְהִנֵּה תִּמְצָא שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָמְרוֹ בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יט:) דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּל הָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה נְכָסָיו מֻצְלָחִים.

וְאָמְרוֹ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ, צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי אֲשֶׁר נִכְנַס אֶצְלוֹ אֲרוֹן הַתּוֹרָה, מַה עָצְמוּ פְּרִי בִטְנוֹ בִּזְמַן מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) שֶׁאִשְׁתּוֹ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתָיו יָלְדוּ כְּאֶחָד שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד:

וְאָמְרוֹ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ וְגוֹ׳, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא וְכוּ׳, (בבא מציעא קז.), וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו מֵהַחֵטְא:

וְאָמְרוֹ יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברי הימים ב כ:כב) ״וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ וַיִּנָּגֵפוּ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פמ״ז) אֵין רִנָּה אֶלָּא תּוֹרָה.

וְאָמְרוֹ יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא (תענית כד:) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס - יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם (בראשית לד:ל).